קיצור הלכות ספירת העומר ומנהגי האבלות
הרב רונן נויבירט
הרב רונן נויבירט מסכם את הלכות ספירת העומר והלכות האבלות שנהגו בהם-ממתי?עד מתי?מה נהגו?ועוד (י"ח ניסן תשס"ח)
  א. מקצת מדיני הספירה
  • חובה[1] לספור מעומד ולא להשען על סטנדר, תיבה או שולחן.
  • בכל לילה, יש להשתדל לספור בתחילת הלילה סמוך ככל הניתן לצאת הכוכבים ע"מ לקיים "תמימות תהיינה". אמנם מי שיש לו מנין ערבית קבוע בשעה מאוחרת יותר, עדיף לו לספור במנין משום "ברוב עם הדרת מלך". לפיכך גם מי שמגיע לתפילת ערבית באיחור[2] ומתחיל תפילת עמידה עם כולם, יאמר קודם כל ספירת העומר עם הציבור ורק לאחר מכן ישלים את ק"ש וברכותיה.
  • יש לספור את העומר לאחר צאת הכוכבים, ולכן יש להעדיף מנין אשר מגיע לספירה לאחר זמן צה"כ. אמנם אם אין מנין אחר, או אם מקבל שבת מוקדם, סופר עמהם בלא ברכה, ואם לא התכוון לצאת, סופר בברכה לאחר צאת הכוכבים. בכל מקרה, עדיף להימנע מלהתפלל מוקדם אפילו בערב שבת (עיין ביאור הלכה תפ"ט ד"ה "ויברך ויספור בלילה" שהוכיח קהילות שנוהגות כן).
  • אם לא ספר בלילה יספור במשך היום ללא ברכה ובערב ימשיך לספור בברכה עד שבועות. מי שלא הספיק עד שקיעת החמה, יכול בדיעבד לספור עד 13.5 דק' לאחר השקיעה ולאחר מכן להמשיך לספור בברכה.
  • לא ספר גם ביום המחרת יספור בערב ללא ברכה וימשיך עד שבועות ללא ברכה.
  • אם מסופק אם ספר בליל אמש, ימשיך לספור בברכה[3].
  • קטן שהגדיל בספירה, אם לא החסיר עד עתה ולו יום אחד, ימשיך לספור בברכה[4].
  • בין השמשות אל לו לומר "היום כך וכך לעומר"

ב. זמן מנהגי האבלות

  • מקור המנהגים השונים לגבי ימי האבלות, נעוץ במחלוקת לגבי הבנת האסון של תלמידי רע"ק שמתו מפסח ועד לעצרת.
    1. שיטה א' - תלמידי רע"ק מתו החל מפסח ופסקו מלמות ביום ל"ג ( או ל"ד[5]) בעומר. לכן מנהגי האבלות הם דוקא עד ל"ג/ל"ד בעומר.
    2. שיטה ב' - תלמידי רע"ק מתו החל מפסח , פסקו מלמות בעצרת ומתו בכל הימים שאינם חגים, שבתות וראשי חדשים, סה"כ ל"ג ימים. ע"פ שיטה זו מנהגי האבלות צריכים לנהוג סה"כ ל"ג ימים בתקופת הספירה.
    3. שיטת האר"י הקדוש - איסור הגילוח נוהג כל ימי הספירה עד ערב שבועות ולא משום אבלות אלא משום שאלו ימי דין, וישנם חסידים ואנשי מעשה הנוהגים כשיטה זו ולא מתגלחים כלל אפילו בל"ג בעומר, אמנם רובא דעלמא לא נהגו להחמיר בכך. בכ"מ, מנהג האר"י הוא רק בגילוח ולא בנישואין.
  • מדברי המשנ"ב ושאר אחרונים משמע ששיטה ב' (שיטת התוס') היא השיטה העיקרית ולכן יש ענין לנהוג באבלות סה"כ ל"ג ימים. 4 חלוקות אפשריות לשיטה זו מוזכרות במשנ"ב[6] :
  • 1. מפסח עד ל"ג בעומר.
  • 2. מב' אייר עד ערב שבועות.
  • 3. מל' ניסן עד ג' בסיוון.
  • 4. מכ"ג ניסן עד כ"ט אייר, וללא שני ימי ר"ח אייר ול"ג בעומר[7].
  • במקום שאין מנהג קבוע, מותר לנהוג בכל אחד מהמנהגים וכן מותר לשנות משנה לשנה ללא צורך בהתרת נדרים[8], וכן מותר לנקוט מנהג אחד לשמחות ומנהג אחר לגילוח[9]. לכן במקום שיש צורך, מותר להתיר נישואין ושמחות עד ר"ח אייר ולנהוג באיסור שמחות רק לאחר מכן עד שבועות[10], אע"פ שנוהג באיסור גילוח עוד מלפני ר"ח אייר.
  • במקום שיש מנהג קבוע, אסור לנהוג כמנהג האחר משום לא תתגודדו[11], אמנם מאחר וכל המנהגים השונים לשיטה ב' נובעים מאותו הטעם, ניתן לסמוך על כך שכולם נחשבים לאותו מנהג ואין בהם משום לא תתגודדו גם אם נוהגים הם בימים שונים[12].
  • לכל המנהגים הנ"ל (פרט לשיטת המחבר) מאחר ומקצת היום ככולו, מותר להתגלח בל"ג בעומר במהלך היום[13] וע"ע לקמן.
  • היוצא מכל הנ"ל, שהנוהג היתר בחגי הגאולה, יום העצמאות ויום ירושלים, לכאורה צריך להשלים אותם ימים, ואולי צריך להשלים אף את ערבי החגים הללו שבהם נהגו להתגלח לכבוד החג[14]. עכ"פ נראה לענ"ד שהנוהג להתגלח בחוה"מ פסח, בודאי צריך להשלים ימי מנהגי האבלות[15] ולכן הטוב ביותר לנקוט כשיטה הרביעית ולא להתגלח מאחרי הפסח ועד כ"ט באייר[16] (לא כולל יום העצמאות, יום ירושלים וערביהם), ואמנם רשאי גם לנקוט כשיטה השניה או השלישית[17].
  • המוזמן לחתונה בזמן שנוהג מנהגי אבלות, מותר לו להגיע כדי לשמח חתן וכלה[18] וה"ה לכל שמחת מצווה, ואמנם אם יודע באותה השנה שעתיד להיות בשמחה בזמן שנוהג אבלות, עדיף שיקבע בשנה זו את מנהג האבלות האחר[19].

ג. תספורת וגילוח

  • אם חל ראש חדש בשבת מותר להסתפר ולהתגלח ביום שישי מפני כבוד השבת וראש החודש (כפי שאכן מתרחש השנה תשס"ט)
  • מותר להתגלח ולהסתפר לכבוד יום העצמאות ויום ירושלים, וכן מותר הגילוח בימים אלו עצמם.
  • ל"ג בעומר :    

לאשכנזים - מותר להתגלח רק בבוקר לאחר נץ החמה שמקצת היום ככולו, ויש אחרונים[20] המקילים להתגלח כבר בערב , ובשעת הצורך ניתן לסמוך עליהם.

לספרדים - מותר רק מיום ל"ד בעומר לאחר הנץ.

  •  ברית מילה - אבי הבן הסנדק והמוהל מותרים בגילוח.
  • חתונה - מותר לחתן להתגלח ביום חופתו וכן בכל שבעת ימי המשתה[21], וכן מותר לאבי החתן להתגלח ביום החופה.
  • המוזמן לפני שר או אדם חשוב, וכן הנצרך לגילוח לצורך קידום עסקים[22] כך שאם לא יתגלח, יעשה רושם שלילי על לקוחותיו ועלול להגיע להפסד ממון - התירו לו להתגלח, ואעפ"כ נראה לענ"ד שיש להחמיר בכך לכתחילה ולסמוך על הקב"ה שדקדוק במצוות החכמים יועיל יותר לקידום העסקים מאשר גילוח הזקן.

ד. ברכת שהחיינו

  • הקדמה : יש לעתים ערבוב מושגים בין ימי בין המצרים לספירת העומר. ימי האבלות של בין המצרים משופעים בדיני אבלות וחמורים יותר, ואילו בימי הספירה קיימים במקורות הקדומים של ההלכה שני מנהגי אבלות בלבד - איסור תספורת ואיסור נישואין (שו"ע תצ"ג א'-ב'). המשנ"ב מוסיף שם במקום : " ואין ראוי להרבות בשמחה [טור]. ומ"מ אם נזדמן לו איזה ענין שצריך לברך עליו שהחיינו יברך". לכאורה משמע מדברי המשנ"ב שאין ראוי לגרום לברכת שהחיינו לכתחילה, ועל כן ישנם המחמירים שלא ללבוש בגד חדש בספירת העומר[23]. ויש רבים מהפוסקים שנטו להתיר[24].
  • ע"פ האמור לעיל מן הראוי שלא לרכוש בגדים חדשים, והרוצה להקל יש לו על מי לסמוך ובפרט בשעת הצורך.
  • גם למחמירים שלא ללבוש בגד חדש, ניתן להקל בשבת כיוון שאפילו בשבתות בין המיצרים יש פוסקים שמתירים, ובודאי שניתן לסמוך עליהם בנד"ד. בימי חוה"מ פסח, בוודאי שאין להחמיר בכך.
  • המעוניין לקנות בגדים ע"מ להשתמש בהם לאחר ימי האבלות ובפרט אם קונה בשביל חתונה העתידה להתקיים בל"ג בעומר, יקנה ויברך שהחיינו בעת לבישתם.
  • פרי חדש שלא יימצא לאחר הספירה ואם ימתין עד שבת יירקב - מותר לאכלו ולברך שהחיינו, וה"ה לחולה ומעוברת הנצרכים לפרי חדש , שמותרים בכך.

ה. מוזיקה , בידור ובילוי

  • הקדמה : המשנה ברורה[25] כתב שנהגו איסור לעשות ריקודים ומחולות בימים אלו. ערוך השולחן[26] הוסיף שנהגו ישראל בכל אתר ואתר שלא לשמוע נגינה מכלי זמר, ואפילו בלא ריקודים ומחולות. אחרוני דורנו אסרו גם שמיעת מוסיקה בבית הבוקעת מטייפ וכדומה[27]. בכ"מ, הכלל באיסור הוא שיש עניין להחמיר בדברים המביאים לידי שמחה יתירה.
  • ע"פ הנ"ל, אין להחמיר במוסיקת רקע ששומע אדם במהלך נסיעה וכדומה, כיוון שאין מטרת השמיעה להביא לשמחה יתירה אלא לסייע בנהיגה ובכ"מ יש להקפיד שלא לשמוע ב-Full Volume כיוון שאז כבר לא ניתן להגדיר זאת כמוסיקת רקע.
  • שירים שקטים, ניתן להקל בשמיעתם כיוון שאינם מביאים לשמחה יתירה, אלא לרגיעה והתרגשות רוחנית ואלו דברים שלא נאסרו כלל.
  • שירי קודש, מותרים בכל מקרה, כיוון שמעולם לא נאסרו בגזירת האבלות הבסיסית של שמיעת שירים לאחר חורבן הבית, ומטרתם להביא לעילוי רוחני ולא רק לשמחה ובידור.
  • בכל הנ"ל, יש להחמיר בהופעות חיות וכדומה שיש בהם כלי נגינה ממש ושמחה יתירה.
  • ניגון למטרה לימודית או לצורך פרנסה - מותר[28].
  • בסעודות מצווה : ברית מילה, פדיון הבן, בר מצווה , שבע ברכות, הכנסת ספר תורה ,סיום מסכת - דעת הרבה פוסקים להתיר נגינה[29] ויש שאסרו[30] וניתן לסמוך על דעת המקילים.
  • צפייה בסרטים (שמותר לראותם כל השנה) מותרת בסרטים שאינם קומדיות או סרטים מוסיקליים, ואין חילוק בין צפייה בבית לצפייה בקולנוע.
  • מותר להתרחץ בים או בבריכה (נפרדים כמובן).


[1] לרוב הראשונים ספירת כל יום הינה מצוה בפני עצמה ולכן יש להשתדל בכך לא רק בלילה הראשון.

[2] מנח"י ח"ט, נ"ו

[3] והטעם דאיכא ספק ספיקא שמא לא דילג כלל ואת"ל שדילג שמא הלכה כאותן פוסקים דכל יום הוא מצוה בפ"ע. וה"ה בכל דבר שדינו לחזור ולספור בלי ברכה מחמת ספק אם לא חזר וסיפר יספור שארי לילות בברכה [משנ"ב תפ"ט סקל"ח בשם האחרונים]

[4] כן הסכמת רוב האחרונים, עיין פסקי תשובות תפ"ט, כ"ה

[5] לשיטת הרמ"א ע"פ הסבר הגר"א הם פסקו מלמות ליום ל"ג בעומר ואילו לשיטת המחבר הם פסקו מלמות ביום ל"ד לעומר (עיין תצ"ג א')

[6] תצ"ג  י"ד-ט"ו

[7] עיין משנ"ב תצ"ג ט"ו ושם בשער הציון הקשה על מנהג זה, אמנם האחרונים יישבו הקושיה והסבירו השיטה כפי שהבאנו ועיין אגרו"מ או"ח ח"א קנ"ט, פסקי תשובות תצ"ג י"ד.

[8] עיין אגרו"מ או"ח ח"א קנ"ט, והטעם שכולם נחשבים כמנהג אחד שצריכים סה"כ להתאבל ל"ג יום אלא שפורסים בצורות שונות.

[9] שו"ת חת"ס קמ"ב, מנחת יצחק ח"ד פ"ד

[10] אגרו"מ או"ח ח"א קנ"ט

[11] רמ"א תצ"ג ג'

[12] אגרו"מ או"ח ח"א קנ"ט

[13] עיין משנ"ב תצ"ג ט"ו , ע"פ הפמ"ג

[14] ואמנם מי שלא משלים את ערבי החג, יכול לסמוך על כך שגם בר"ח אייר שחל להיות בשבת התירו להתגלח לכבוד ר"ח ושבת ולא נצרכת השלמה של ערב השבת, אבל יתכן ויש לחלק בין מצב מזדמן שבו אין צורך להשלים למצב קבוע (ערב חג) שבו יש צורך בהשלמה.

[15] ולא דמי לשמחת חוה"מ, שאע"פ שלא נהגו לאסור שמחה של רשות בחוה"מ פסח, אין צורך להשלים ימים אלו לענין האבלות של שמחה,  כיוון שבחוה"מ שיש מצות ושמחת בחגך, אם כן כל שמחה היא בגדר שמחת מצווה ולא חלים עליה מנהגי האבלות.

[16] כיוון שאם יתגלח בין פסח לר"ח אייר יתכן ויש לחוש ל"לא תתגודדו", שבימים שבין אסרו חג לר"ח אייר רובא דעלמא נוהגים שלא להתגלח, ואמנם ע"פ השיטה הרביעית שלא מתגלח בימים אלו - חשש זה לא קיים

[17] כיוון שיכול לסמוך על הרבה פוסקים הסוברים שבימינו אין שום מנהג קבוע ולכן אין חשש של "לא תתגודדו" (עיין שו"ת אגרו"מ ח"א קנ"ט, פסקי תשובות תצ"ג י"ב).

[18] אגרות משה ח"א קנ"ט

[19] אגרו"מ ח"ב צ"ה

[20] אליה רבה, מעדני יו"ט

[21] עיין שו"ת יביע אומר חלק ה-או"ח סימן לח, והטעם שהחתן דומה למלך, ומלך ביפיו תחזינה עיניך.

[22] עיין אגרו"מ ח"ד ק"ב.

[23] וכן פסקו לאיסור שו"ת יפה לב, הבן איש חי, אליה זוטא סי' תצג ס''ק א בשם רבינו ירוחם, וכן בספר לקט יושר.

[24] מאמר מרדכי, כף החיים ס''ק ד, שו''ת לבושי מרדכי סי' קנג, שו"ת המהרש"ם, שו''ת יביע אומר ח''ג סי' כו.

[25] סי' תצג ס"ק ג

[26] שם ס"ב

[27] שו"ת אגרות משה או"ח ח"א סי' קסו וח"ג סי' סי' פז, שו"ת מנחת יצחק ח"א סי' קיא, שו"ת יחווה דעת ח"ג סי' ל. וראה שו"ת שבט הלוי (ח"ח סי' קכז) ושו"ת ציץ אליעזר (חט"ו סי' לג אות ב) שהחמירו גם בשירה בפה. אמנם רוב הפוסקים לא החמירו כולי האי .

[28] אגרו"מ או"ח ח"ג פ"ז

[29] אגרו"מ או"ח ח"ב צ"ה, שם אבה"ע ח"א צ"ז, יחווה דעת ח"ו ל"ד וכן משמע מפשט לשון המג"א והמשנ"ב שאסרו רק בסעודות של רשות.

[30] מנחת יצחק ח"א קי"א


חיים עמיר בלומן בן ציפורה
תגובות
כתוב תגובה




 

Loading

(חיפוש מתקדם)
 
ישיבת אמי"ת 'אורות שאול' רחוב ירושלים 1, רעננה. טלפון משרד: 097700354, פקס: 098783586
שאל את הרב, פרשת השבוע