חיפוש

הרב תמיר גרנות | שיעור כללי מסכת כתובות | מחלוקת הקב"ה עם המתיבתא דרקיעא והרמב"ם – בגדרי חזקת הגוף

דפי מקורות: https://docs.google.com/document/d/1_bEJ8etfz2RhVSTZwYqVprzn_eQ7IO5Z/edit?usp=sharing&ouid=100792278087170532872&rtpof=true&sd=true בגמ' בבבא מציעא מסופר כי נחלקו הקב"ה והמתיבתא דרקיעא בשאלה האם מטהרים נגע שיש בו ספק, ולבסוף הכריע בשאלה רבה בר נחמני (הוא רבה של כל הש"ס) ברגע מיתתו כשפסק: טהור, טהור! ושואל המהר"ל בספרו באר הגולה: ועל זה מתמרמרים מאוד בשתים; האחד, איך יהיו חס ושלום חולקים עם קונם וצורם. והשני, עוד יותר גדול, שיהיו אומרים 'מאן לוכח', ויהי ההדיוט מכריע את רבו. מחלוקת זו נדונה גם גם להלן בכתובות עה ב ושם היא נקשרת לשרשרת הסוגיות בדף יב-יג בהן נחלקו ר' יהושע ורבן גמליאל אם הולכים אחרי חזקת הגוף אם לאו. בשיעור ננסה לאחד הלכה ואגדה ולהבין: מדוע נחלקו הקב"ה והישיבה הגבוהה ברקיע דווקא בסוגיה זו בנגעים, ולגבי חזקת הגוף? מדוע זה חשוב כל כך? מה היחס בין מחלוקת נדירה וייחודית זו בשמים, לבין מחלוקות התנאים על חזקת הגוף אצלנו בסוגיות ולהלן? הרמב"ם פוסק נגד הקב"ה. הייתכן? ובכל – מה טיבה של מחלוקת נגד רצון ה'? עמוד השדרה הלמדני – מהם המקורות הלמדניים והאגדתיים היכולים ללמדנו על מוסד החזקה, על שורשו ומהותו, ומהן העמדות השונות האפשריות לגביו לאור הסוגיות? הפרק הראשון דן בשורש החזקה ובו גם מקורות נדירים שיכולים לזרות אור חדש על הסוגיה. הבנת החזקה כפי שנלמדה בשבועות האחרונים (להלן קובץ שעורים ושערי יושר) תהווה בסיס ממנו תמשיכו. בפרק השלישי תמצאו התייחסות מפורשת למשמעות המחלוקת במקורות הגותיים. נסו לחשוב גם באופן מקורי. האם ניתן לזהות דפוס קבוע במחלוקות של הקב"ה עם הפמליה של מעלה? הפרק השני דן בכך.

שיעור כללי מסכת כתובות | מיגו בשיטת הרמב"ם

בעקבות העיסוק במיגו בסוגיית הגמרא בדף יב ב באשה האומרת: "נאנסתי" ומחלוקת התנאים, נרחיב את היריעה על הנחת ה"מיגו" בשיטת הרמב"ם, ונבדוק את משמעות תפישתו של הרמב"ם בכמה סוגיות בהן נחלקו אמוראים וראשונים לגבי תקפותו של מיגו. המקורות להלן מניחים היכרות עם הדיון הבסיסי על המיגו שיש לטוענת "משרסתני נאנסתי", הקשיים והפתרונות הראשיים שהועלו בראשונים (רש"י, רשב"א, רא"ה או ריטב"א), וכן הסבר הגמ' בשיטת ר' יהושע בדף טז א על הודאתו לחכמים במקרה של "הפה שאסר" והסיבה למחלוקתו כ"ששור שחוט לפניך", בעיקר ברש"י ועדיף גם רמב"ן. האחרונים, למשל ר' אלחנן ווסרמן בקובץ שעורים, שדבריו הובאו להלן בתחילת סעיף 4, הציעו שתי דרכים עיקריות להבנת ה'מיגו'. חשבו על היחס בין ההבנות המקובלות לדברי הרמב"ם והתעמקו בדבריו המקור העיקרי הוא הרמב"ם בהל' טוען ונטען, ו, א; וסביבו ייסוב השיעור. חלק הארי של המקורות הובא להלן במלואו כדי להקל על העיון. סעיפים 1-4 יידונו בעז"ה בשיעור. סעיף 5 להרחבה והעמקה. (מי שלא מכיר, יימצא את יסודות המיגו בקובץ שעורים הנ"ל ובחידושי ר' שמעון שקופ בסוף המקורות)

שיעור כללי מסכת כתובות | כל היוצא למלחמת בית דוד, כותב גט כריתות לאשתו

השיעור יעסוק בארבעה מעגלים של הסוגיה: תקנת כתיבת גט לפני יציאה למלחמה – שש שאלות הדרבנן (המצב מדאורייתא, למה לשנות, באיזה מסלול, באיזה תוקף, מה תוקן וכיצד זה פותר את הבעיה, השלכות נוספות]: סוגיות מקבילות (בקיצור): בבא מציעא נט ע"א השורות הראשונות; בעל הטורים במדבר לב, כא; למה תיקנו ? רש"י; שו"ת הרמב"ם תלט; מה תיקנו ובאיזה מסלול: רש"י, רבינו תם, רשב"א כתובות ט ע"ב ריטב"א כתובות ט ע"ב; [למה לא תיקנו מסלול אחר: ראו בדיונים של הרב הרצוג והרב גורן]; האם זה פותר את כל הבעיות ? משנה גיטין פרק ז משנה ג, ד מח' התנאים; ופיה"מ שם הבעיה שאם התייחדו; השלכות לגבי גט על תנאי בכלל: דינו של רבי יחיאל מפאריש במרדכי מסכת גיטין פרק מי שאחזו רמז תכג; עמדת המהרש"א שזה מתאים בדיוק לעמדת התוס' אצלנו: מסכת גיטין דף צ עמוד ב; [חילוקים בדינו בשו"ת מהר"ם לובלין קכב; [ההתייחסות לאומדן דעתו של אוריה - ערוך השולחן אבן העזר קמה ל]. הדיון על חידוש דין זה בהקשר של צה"ל: נכתבו על כך הרבה דיונים כבר בימי מלחמת העולם הראשונה. במקורות מובאים ציטוטים קצרים מאוד מדברי הרבנים הרצוג וגורן זכר צדיקים לברכה; מול זה את דברי הרב קוק בעין אי"ה; מה המשמעות של תקנה זו לגבי מעשה דוד בבת שבע בתורה שבעל פה ? בראשונים השונים על הסוגיה; שבת נו ע"א; מהר"ל באר הגולה; בין השאר כדאי לראות את פירושו המקורי של הפני יהושע שבת נט ע"א. איך מתיישבים הדברים בפשוטו של מקרא ?

שיעור כללי מסכת כתובות |נאמנות הבעל לאסור את אשתו עליו בתורה – קריאה מחדש של הסוגיה

שני הנושאים המרכזיים הנדונים במפרשים סביב מאמרו של רבי אלעזר: "האומר פ"פ מצאתי נאמן לאוסרה עליו": הם הכלל: "שוויה אנפשיה חתיכא דאיסורא" ודיני הספקות, ובמיוחד ספק ספיקא – ועוד נמשיך לדון בהם בהרחבה בעז"ה בשיעורים היומיים. אך דומני שיש חשיבות גדולה בהנחת יסודות הדין בפרשיות התורה: פרשת מוציא שם רע |(טענת בתולים) ובפרשת סוטה – ומשם לחזור לסוגיה ולהבין אותה. שתי הפרשיות מהוות רקע לסוגיה, והעיון בהם יכול לפתוח כיוון מחשבה מקורי להבנת דינו של ר"א. בשיעור נדון, אם כן, בפרשיות בתורה ובדברי חז"ל עליהן: פרשת מוציא שם רע ופרשת סוטה (תחילת הפרשיה – ללא תהליך הבדיקה). פרשת סוטה נזכרת בסוגיה כשהגמ' מעוררת על סתירה בין שני מאמרים של רבי אלעזר,(ומי אמר ר"א הכי...), ונראה את מסלולי ההבנה העיקריים של הקושיה והתירוץ: רש"י ותוס' מצד אחד ורשב"א וריטב"א מצד שני. יש לעמוד על הממד העקרוני של פירושיהם. מתוך עיון בפרשיות יחד עם פירושיהם בדברי חז"ל במדרשי ההלכה ובסוגיות התלמוד, נסו לעמוד על ההבדלים והמתחים ביניהן ועל המשמעות הרחבה של המימרות הסותרות לכאורה של רבי אלעזר, יסודותיהן – וההבדל שביניהן.

שיעור כללי מסכת כתובות | כתובת בתולה

דברי פתיחה לקראת הלימוד ושאלות מנחות: 1. נק' המוצא לדיוננו הוא דין כתובה 200 לבתולה ומנה לאלמנה (או ליתר דיוק ל'לא בתולה'). מהי ההגדרה המדויקת של בתולה? מי שלא נבעלה לאחר? מי שפיזית יש לה את קרום הבתולים? 2. המבחן יהיה במקרים מיוחדים שבהם יש אחד מן הנ"ל: יש בתולים פיזיים למרות שלא הייתה בעילה (בוגרת שנשרו בתוליה; מוכת עץ). או שהייתה בעילה ועדיין יש בתולים (קטן הבא על גדולה; ביאה שלא כדרכה וכד'). השאלה מה הדין בכל אחד מהמקרים הנ"ל, יכולה לחשוף את הפרמטרים המגדירים 'בתולה' או 'לא בתולה'. 3. ישנם נושאים שונים שבהם עולה שאלת 'בתולה' 'לא בתולה': כתובה; קנס של אונס ומפתה; בתולה לכהן גדול. האם אותם הפרמטרים המגדירים 'בתולה' בנושא אחד, חייבים להיות גם ביחס לנושא אחר? נראה מח' תוס' - ירושלמי בקשר לכך. 4. נתחיל לבדוק בפסוקים – האם אפשר להסיק מהם מהי ההגדרה של 'בתולה' במדויק. ומשם נמשיך לכל המקרים הנ"ל. לימוד פורה!

שיעור כללי מסכת כתובות | אנינות ואבלות

בעקבות פירוש הגמ' שהביטוי: "מחמת אונס" המתיר להקדים את יום הנישואים ליום ב כנגד תקנת המשנה, מתייחס למצב של אנינות או אבלות, כדי להקדים את שבעת ימי המשתה לימי האבלות, נתייחס ליסודות ההלכתיים והמחשבתיים של האבילות והאנינות ולמשמעות ההבחנה ביניהם אשר עולה מן הסוגיה. נעיין במקורות השונים בתורה, בהגדרות של המצוות ובכל מיני ביטויים הלכתיים ומחלוקות מרכזיות מהן ננסה לדלות את יסודי הדינים ומהותם. הדגש בשיעור יהיה על אנינות, שהיא פחות מוכרת מבחינה הלכתית. במהלך העיון אנא שימו לב לדגשים הבאים: א. המקורות בתורה: באילו תחומים הם מופיעים? מה טיבם של המקורות (למשל: סיפור, מצווה, אזכור אגבי וכן הלאה) ב. הבחנה בין אבלות/אנינות דאורייתא לדרבנן. מה משמעותה? ג. הגדירו את ההבחנה בין אנינות לאבילות מבחינה הלכתית, ונסו לתת לה משמעות. ד. מהו המוקד של הלכות אנינות? האם מדברי הראשונים והפוסקים עולות אפשרויות שונות? ה. כנ"ל לגבי אבילות.

  • 1
  • 2