ישיבת אורות שאול, רעננה

לגיטימיות בכניסה לחנות ספרים

שאלה:

שלום לכב' הרב,

לפעמים אני מסתובב עם בני משפחתי בקניון
לעיתים שהם עסוקים בקניות אני אוהב להכנס לחנויות ספרים ולעיין בספרים המצויים שם. ב99.9% מהמקרים אין לי כל כוונה לקנות (במידה וספר מעניין אותי לעיתים אשתדל להשאילו בספריה)

האם יש בכך איסור, כי המוכר סובר בטעות שאני לקוח פוטנציאלי ואני מטעה אותו

מחד גיסא, נראה לי כי זאת נורמה מקובלת ובעלי החנויות והמוכרים מודעים לתופעה של קוראים מזדמנים כחלק מהחוייה של קניות בקניון ואולי אף הדבר מועיל להם כי הוא יוצר רושם של חנות הומה בקונים ויש בכך השפעה פסיכולוגית על הציבור

רוב תודות


התשובה:

המשיב: הרב יובל שרלו

שלום וברכה
 
יישר כוח על האחריות לשמור את ההלכה, ולא לעבור על איסורי אונאה, ולהתנהג באופן הלכתי ובאופן מוסרי, ברצון שלא לצער את הבריות. 
 
תשובה לשאלה זו חייבת להיות מבוססת על שני עניינים: ראשון שבהם הוא הערכת המציאות (האם החנויות בנויות היום בדיוק בצורה זו - שייכנסו בני אדם, ואולי יתפתו לקנות וכדו׳), ומהי עמדת ההלכה ביחס למציאות זו, שהלוא היא אוסרת להעמיד פנים של קניה מצד דיני אונאה כלפי המוכר.
נראה ששיקול הדעת שלך נכון: כאשר מדובר בחנויות ׳מסורתיות׳, אסור לאדם להיכנס סתם ולהעמיד פנים כאילו הוא קונה וכדו׳, בשל אונאת המוכר. ברם, בחנויות קניון המודל הכלכלי הוא אחר, והוא נעשה באופן כזה כדי שאנשים ייכנסו גם אם אין בכוונתם לקנות, כי בעל הבית מניח שיכולה להתפתח מכאן עיסקה (הדבר מאוד בולט בהכנסת השרותים בתחנות הדלק לתוך החנות, מאותן סיבות), ועל כן אין כאן איסור אונאה. לא זו בלבד, אלא שבדרך כלל לא בעל הבית הוא המוכר, אלא שכירים שלו - דבר שכמובן נותן משמעות אחרת לכל הכניסה.
 
כל טוב ויישר כוח

להדפסת התשובה