Yeshivat Orot Shaul, Ra'anana

Online Torah

Beit Hamidrash

Tefillah: Power to Change the Verdict

By: Avrumi Gross

קלח. אמר ליה השתא הב לי ברתך אפשר דגרמא זכותא דידי ודידך ונפקי מנאי בנין דמעלו. אמר ליה כבר נגזרה עליך גזירה. אמר ליה בן אמוץ כלה נבואתך וצא כך מקובלני מבית אבי אבא אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים. (י.)

רש"י: נגזרה גזרה – שתמות. 

מקובלני מבית אבי אבא - דוד שראה את המלאך וחרבו שלופה בידו בסוף ספר שמואל (ב,כד) ולא מנע עצמו מן הרחמים. 

 

The following episode takes place after Yeshayahu reprimands Hizkiyahu (previous Piska): Yeshayahu suggests that he should marry the prophet’s daughter, so that (perhaps) both their merit will prevent the decree of the king giving birth to unworthy spouse. The Navi answers that once a decree has been issued, it is final (and therefore the king will die anyway). To this the king scolds Hizkiyahu and responds that he has learned from his ancestors (David Hamelech) that “even if there is a sharp knife held to one’s throat, one shall not prevent oneself from pleading for mercy”.

 

הגזירה עיקר הנחתה היא לפי ערך שלשלת הנצחיות שהסיבות מתיחסות למסוביהם לפי מהלך המציאות. אבל יד השי"ת אוחזת גם במהלך ההוה, להקבילו לטובה מקשרי הסיבות הקודמות ולאגדן עמהם אחר כך, וזו היא מעלת התפילה שנקראת חיי שעה.

(גזירה - Verdict, Decree | הנחתה - Assumption | שלשלת הנצחיות - The chain of eternity | אוחזת control | להקבילו - To parallel | לאגדן - Bunch)

 

When a decree is issued, God fashions reality in a way that the decree will fulfil itself. The process before the Gzeirah is carried out is a mere chain of reactions caused by the decree. However, God also has control of the Present, and can thus alter the verdict. He can adjust the world, so that the initial good that was supposed to come but was subsequently decreed against, will still occur. This is the greatness of Tefillah which is referred to as “life of the moment” and harbours the ability to change the present.

 

על כן כשאמר לו בתור נביא, על דבר הגזירה הנמשכת מכח הנבואה, שיש במציאות הנהגה מקבלת לה נצחית. אמר לו "כלה נבואתך וצא". אמת היא הנבואה לפי ערך הנצחית לבדה, אבל יש גם כן חיי שעה, שעליה אמר דוד "בידך עתתי", ותכונתה להועיל היא התפילה, המרוממת את האדם במצבו ההוה ומעברת גם כן הגזירה הנמשכת מפאת הנצחיות.

(בתור - In the way of | כלה - Stop | תכונתה - Quality | מרוממת - Uplift | מעברת - Oversees | מפאת - Because)

 

When Yeshayahu pronounced, as a Navi, the king’s death sentence, Hizkiyahu scolded him and ordered him to stop prophesizing. The Nevuah is a decree, whereby the event will definitely materialize. However, the path that will lead to the final decree can be manipulated. Meaning, in the end point, the Nevuah is true and correct, but the present, short-term perspective can be changed. The present can be affected by Tefillah, which raises the person to a higher and more meritorious level. Hence, the sentence must adapt itself to the changes of the present, but it must actualize itself in the ‘long-run’. Therefore, when Yeshayahu prophesized that the king will die, it was the truth and it would actualize in the future. But, the manner in which he died could have been manipulated. Meaning, he was decreed to die at that moment as a result of his sin. However, this could have been changed through Tefillah and he could have died later through other causes instead.