Yeshivat Orot Shaul, Ra'anana

Online Torah

Beit Hamidrash

Yetziat Mitzrayim: Physical Possessions for a Spiritual Cause

By: Avrumi Gross

קיד. "דבר נא באזני העם..."[1] אמרי דבי ר' ינאי: אין "נא" אלא לשון בקשה. אמר ליה הקב"ה למשה בבקשה ממך לך ואמור להם לישראל בבקשה מכם שאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב שלא יאמר אותו צדיק "ועבדום וענו אותם" קיים בהם "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" לא קיים בהם. אמרו לו ולואי שנצא בעצמנו. משל לאדם שהיה חבוש בבית האסורים והיו אומרים לו בני אדם מוציאין אותך למחר מבית האסורין ונותנין לך ממון הרבה. ואומר להם בבקשה מכם הוציאוני היום ואיני מבקש כלום. (ט.)

רש"י: אותו צדיק - אברהם.

In the midst of Geulat Mitzrayim, God said to Moshe, “Please speak in the ears of the people: Let each man request of his fellow and each woman from her fellow silver vessels and gold vessels.” The Gemara explains the reason Hakadush Baruch Hu almost needed to ‘beg’ Am Yisrael to collect the Egyptians possessions: He did not want to fulfil that which he promised Avraham Avinu that “they (Jews) will serve them (Egyptians), and they will oppress them”, yet not the promise of “…and afterwards they (Am Yisrael) will leave with great wealth” (Bereishit 15:13-14).

However, Am Yisrael responded to Moshe saying that they wished to leave Mitzrayim at that very instance, even without the possessions. This episode can be clarified through a parable of a man that is imprisoned. Someone informs him that the following day rescuers will free him. They, too, will give him many possessions and wealth. His natural response would be to request his release today, and forfeit the money.

 


  1. Why is it so significant that Am Yisrael had to ask the Egyptians for their possessions? Hakadush Baruch Hu could have fulfilled His promise without the interaction between the Jews and the Egyptians!? Furthermore, why did God not formerly command them to request possessions, like other commandments?

  2. Why is it so imperative that Am Yisrael enter the Galut with physical possessions?

 

עיקר הכונה העליונה של יציאה ברכוש גדול, היה כדי לרומם את רוח העם שניתן בשפל מצב העבדות שנים רבות, בטבע השפלה נפשו ואינו מבקש גדולות. על כן ראוי להרגיל נפשו בבקשות גדולות, כדי שיבא מזה גם כן לשאוף לגדולות במעלות הנפשות והמדות העליונות.

(לרומם -  Raise   |  שפל -  Lowliness |  בקשות גדולות -  Large requests |  לשאוף -  Aspire)

על כן להורות שאין זה עיקר התכלית לשאוף אל אהבת כסף וזהב, על כן לא בא הדבר בתורת ציווי כי אם בבקשה, למען יעלה הדבר בשלימות. רוחם השפל יתרומם על ידי ראותם עצמם מסובלים בעושר, ועם זה ידעו שלא זה הוא תכלית המבוקש, שהרי כל הענינים התכליתיים נאמרו להם בתורת ציווי ואזהרה, ודבר זה נאמר בלשון בקשה והתנצלות, כדי שלא יאמר אותו צדיק.

(ציווי - Command  |  מסובלים - Burdened  |  תכלית המבוקש - Final goal  |  התנצלות - Earnest, Forgiveness)

Prior to the Geula, the Jewish nation had been enslaved for many years. The natural conduct of a slave is not to request anything, nor expect to fulfil great achievements, both physically and spiritually. This type of behaviour had been deeply engraved into the hearts of the Jews of that generation. Therefore, it was necessary for the Geula to include a disinfecting of this mindset, so that this nation of current slaves will soon be the leaders and publishers of God’s word. Consequently, Hashem requested Am Yisrael to acquire expensive possessions, which was far beyond their expectations, and ironically, yet specifically from their enslavers. Through the people’s appeal of the Egyptians’ possessions, subconsciously their nature would be manipulated. They, then, will strive to reach new heights and demand from themselves a need to attain higher and greater spiritual levels.

However, it was necessary to convey to Am Yisrael the message that physical belongings is not the purpose; rather, it is the method. Therefore, God requested of them to borrow from the Egyptians, rather than commanding them to do so (if one commands someone to do a specific task, it proves that the purpose is to attain that goal. However, if one wants “x” to be achieved but he does not ask him to perform the action which will directly achieve “x”, the action which he asks of his fellow will be done in the form of a request, rather a demand). This way they will personally progress, yet will also arrive at the realization that there is a larger goal, other than physicality.

Furthermore, the request was phrased in a form of a plea, so that Avraham would not have a righteous complaint against God, since He has promised Avraham that his children would inherit wealth when they would soon be redeemed from slavery, yet He has not fulfilled it. Consequently, God requested from Am Yisrael to borrow possessions, when actually acquiring possessions is not in His interest.

ואמירתו של אברהם גם כן יש לומר מפני שכל מטרתו היתה להעמיד אומה המכרת את ד', ומודיעה שמו הגדול בעולם על ידי מציאותה והנהגתה כדרך שעשה הוא עליו השלום בהיותו אחד בעולם. ולפעול על עמים רבים צריך גדולת הנפש ושאיפה גם כן לרכוש ומקנה וקנין, שעל ידי זה מתקרבים עמים רבים זה לזה ולמדים איש מדרכי רעהו. על כן על ידי אהבת הכסף שמזה בא מקנה וקנין כשהוא במצב הגון, לעשות עושר במשפט, מביא גם כן לידי התכלית המבוקשת להאיר אור ד' על ידי ישראל בעולם. מה שאין כן אם יסתפקו בשפלות נפשם רק להיות מרעים (נוסעים) בעדר ואיכרים לבדם, ודבר לא יהיה להם עם אדם, ועמים זולתם לא ידעום, איך מתפשט אור ד' בעולם. על כן אברהם לתכליתו העליון בקש להרגיל נפשם אחרי שפלות עבדותם, שהיה כור הברזל לצרף סיגיהם ולהרגילם בהכנעה הדרושה לעול תורה ומצותיה, שעם זה יחד יתרגלו ברוממות הנפש ושאיפה לחיים מדיניים חברותיים שיבאו על ידי הרצון להרבות הרכוש.

(אומה - Nation   |  מכרת - Recognize, Acknowledge  |  לפעול - To effect  |  מתקרב - Come closer  |  מקנה - Cattle  |  מצב הגון - Fair situation  |  יסתפקו - Satisfied  |  איכרים - Farmers  |  זולת - Themselves  |  מתפשט - Spread  |  כור הברזל - Melting pot  |  לצרף סיגיהם - To unite their scattering  |  הכנעה הדרושה - Needed submission)

Avraham Avinu’s actions throughout his life revolved around the hope of creating a nation which represents God’s name, and exposes His name to the nations of the world. A prerequisite for a nation being able to influence other nations is that she must be spiritually focused. However, she must also have physical possessions, so that the other nations will be drawn closer to her for business matters, and in the course of their trading they will also profit spiritually.

Therefore Am Yisrael’s love of money is also a tool whereby we can achieve our highest goals. Though, if Am Yisrael is satisfied with his low physical and spiritual situation, she will not attract other nations, and consequently will be unable to achieve her goals.

When Avraham bargained[2] with God for the possessions which Am Yisrael shall inherit, He planned that His children shall learn two ideas from the Galut in Mitzrayim: from the harshness of the slavery which they had to endure, they will acquire the necessary characteristics which are befitting to receive the Torah and Mitzvot. Secondly, by asking for physical possessions from the Egyptians they will obtain the qualities needed for international interaction.

וביאר יפה על ידי המשל, שישראל מצד מצבם הנשפל שנמשלו לחבושים בבית האסורים, לא היו יכולים כלל לצייר אושר יותר גדול מהיציאה מעבדות להיות אדונים לנפשם, והתרוממות הנפש אל הרכוש היה דרוש להעשות בדרך בקשה להגיע את התכלית המבוקש. ואף על פי שהיה מוכן להם ביזת הים, כדאמרו חז"ל שהיה גדול מביזת מצרים, יש לומר שזו גרמה הרדיפה שלהם, כדאמרו חז"ל אמרו לוקינו ונוטל ממונינו. או היה צריך גם כן רוממות הנפש לקבל שפע המעלה של גילוי שכינה שעל-ים סוף, כדברי חז"ל, "ראתה שפחה על הים כו'".

(משל - Metaphor   |  חבושים בבית האסורים - Prisoners in a jail  |  לצייר - To imagine  |  ביזת - Spoils (of war)  |  רדיפה - Persecution   |  שפחה - Maid) 

The Midrash says that the treasures that were spat out from the sea after the destruction of the Egyptian army were greater than what Am Yisrael took by Gods request. And yet there was still a specific purpose for Am Yisrael to ask for these possessions. Perhaps the only reason the Egyptians chased Am Yisrael, in the first place, was not because they were escaping, but because they took their possessions. Furthermore, the Jews needed to attain a high spiritual level in order to comprehend the episode at Kriyat Yam Suf. This was achieved by taking the booty of the Egyptians in Egypt.





[1] " דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב " (שמות יא, ב)


[2] "אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד. ויאמר אברם אדני ה' מה תתן לי ואנכי הולך ערירי... ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך. והאמן בה'... ויאמר אדני ה' במה אדע כי אירשנה... ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך

בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה. וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול."                       

(בראשית טו, א-יד)

 “After these events the word of God came to Abram in a vision, saying: 'Fear not, Abram, I am a shield for you. Your reward is very great. And Abram said: God, what can You give me, seeing I am childless… behold, the word of the God came to him, saying: … Look now toward heaven, and count the stars, if you are able to count them... so your offspring shall be… know with certainty that your offspring shall be a stranger in a land that is not theirs, and will serve them, and they will oppress them for four hundred years. And also that nation, that they will serve, I shall judge; and afterwards they will leave with great wealth” (Bearish 15:1-14)