השיעור יעסוק בארבעה מעגלים של הסוגיה: תקנת כתיבת גט לפני יציאה למלחמה – שש שאלות הדרבנן (המצב מדאורייתא, למה לשנות, באיזה מסלול, באיזה תוקף, מה תוקן וכיצד זה פותר את הבעיה, השלכות נוספות]: סוגיות מקבילות (בקיצור): בבא מציעא נט ע"א השורות הראשונות; בעל הטורים במדבר לב, כא; למה תיקנו ? רש"י; שו"ת הרמב"ם תלט; מה תיקנו ובאיזה מסלול: רש"י, רבינו תם, רשב"א כתובות ט ע"ב ריטב"א כתובות ט ע"ב; [למה לא תיקנו מסלול אחר: ראו בדיונים של הרב הרצוג והרב גורן]; האם זה פותר את כל הבעיות ? משנה גיטין פרק ז משנה ג, ד מח' התנאים; ופיה"מ שם הבעיה שאם התייחדו; השלכות לגבי גט על תנאי בכלל: דינו של רבי יחיאל מפאריש במרדכי מסכת גיטין פרק מי שאחזו רמז תכג; עמדת המהרש"א שזה מתאים בדיוק לעמדת התוס' אצלנו: מסכת גיטין דף צ עמוד ב; [חילוקים בדינו בשו"ת מהר"ם לובלין קכב; [ההתייחסות לאומדן דעתו של אוריה - ערוך השולחן אבן העזר קמה ל]. הדיון על חידוש דין זה בהקשר של צה"ל: נכתבו על כך הרבה דיונים כבר בימי מלחמת העולם הראשונה. במקורות מובאים ציטוטים קצרים מאוד מדברי הרבנים הרצוג וגורן זכר צדיקים לברכה; מול זה את דברי הרב קוק בעין אי"ה; מה המשמעות של תקנה זו לגבי מעשה דוד בבת שבע בתורה שבעל פה ? בראשונים השונים על הסוגיה; שבת נו ע"א; מהר"ל באר הגולה; בין השאר כדאי לראות את פירושו המקורי של הפני יהושע שבת נט ע"א. איך מתיישבים הדברים בפשוטו של מקרא ?
שני הנושאים המרכזיים הנדונים במפרשים סביב מאמרו של רבי אלעזר: "האומר פ"פ מצאתי נאמן לאוסרה עליו": הם הכלל: "שוויה אנפשיה חתיכא דאיסורא" ודיני הספקות, ובמיוחד ספק ספיקא – ועוד נמשיך לדון בהם בהרחבה בעז"ה בשיעורים היומיים. אך דומני שיש חשיבות גדולה בהנחת יסודות הדין בפרשיות התורה: פרשת מוציא שם רע |(טענת בתולים) ובפרשת סוטה – ומשם לחזור לסוגיה ולהבין אותה. שתי הפרשיות מהוות רקע לסוגיה, והעיון בהם יכול לפתוח כיוון מחשבה מקורי להבנת דינו של ר"א. בשיעור נדון, אם כן, בפרשיות בתורה ובדברי חז"ל עליהן: פרשת מוציא שם רע ופרשת סוטה (תחילת הפרשיה – ללא תהליך הבדיקה). פרשת סוטה נזכרת בסוגיה כשהגמ' מעוררת על סתירה בין שני מאמרים של רבי אלעזר,(ומי אמר ר"א הכי...), ונראה את מסלולי ההבנה העיקריים של הקושיה והתירוץ: רש"י ותוס' מצד אחד ורשב"א וריטב"א מצד שני. יש לעמוד על הממד העקרוני של פירושיהם. מתוך עיון בפרשיות יחד עם פירושיהם בדברי חז"ל במדרשי ההלכה ובסוגיות התלמוד, נסו לעמוד על ההבדלים והמתחים ביניהן ועל המשמעות הרחבה של המימרות הסותרות לכאורה של רבי אלעזר, יסודותיהן – וההבדל שביניהן.
אפשר ללמוד את דף המקורות כדיון מהותי והלכתי על פסק הציץ אליעזר עם תביעת גט של אשה שעיוורה את בעלה, שמובא בסוף המקורות. אפשר גם ללמוד אותו מתוך הסוגיה, ולראות איך מושג צומח, מעלה ענפים, מוגדר ומסוייג, ולשאול מה המשמעות של זה. השיעור ייפתח (פרק א של המקורות) במחלוקת אביי ורבא בסוף סוגיית גר קטן (יא א) על מעמד הכלל: "לא יהא חוטא נשכר" בקשר לסוגייתנו, ומשם יתרחב למבט כללי על טענה זו, ולשאלה עד כמה משפיע השיקול הערכי-מוסרי על עיצוב ההלכה או שינויה במקרים שונים. אליהו הנביא קרא כלפי המלך אחאב: "הרצחת וגם ירשת", המהווה אולי ביטוי ראשוני לעקרון ש"לא יהא חוטא נשכר". בחלק השני של השיעור שיעור (פרק ב) נשאל האם יש לדברי אליהו מעמד הלכתי?
דברי פתיחה לקראת הלימוד ושאלות מנחות: 1. נק' המוצא לדיוננו הוא דין כתובה 200 לבתולה ומנה לאלמנה (או ליתר דיוק ל'לא בתולה'). מהי ההגדרה המדויקת של בתולה? מי שלא נבעלה לאחר? מי שפיזית יש לה את קרום הבתולים? 2. המבחן יהיה במקרים מיוחדים שבהם יש אחד מן הנ"ל: יש בתולים פיזיים למרות שלא הייתה בעילה (בוגרת שנשרו בתוליה; מוכת עץ). או שהייתה בעילה ועדיין יש בתולים (קטן הבא על גדולה; ביאה שלא כדרכה וכד'). השאלה מה הדין בכל אחד מהמקרים הנ"ל, יכולה לחשוף את הפרמטרים המגדירים 'בתולה' או 'לא בתולה'. 3. ישנם נושאים שונים שבהם עולה שאלת 'בתולה' 'לא בתולה': כתובה; קנס של אונס ומפתה; בתולה לכהן גדול. האם אותם הפרמטרים המגדירים 'בתולה' בנושא אחד, חייבים להיות גם ביחס לנושא אחר? נראה מח' תוס' - ירושלמי בקשר לכך. 4. נתחיל לבדוק בפסוקים – האם אפשר להסיק מהם מהי ההגדרה של 'בתולה' במדויק. ומשם נמשיך לכל המקרים הנ"ל. לימוד פורה!
בשיעור הרב מתייחס למקור הכתובה מהתורה לפי מחלוקת רמב"ן ורש"י, ואומר מה המשמעות של כתובה מדאורייתא או מדרבנן, ואת הנפקא מינות.
השיעור יסכם יסודות תפיסת הנישואין כפי שנלמדו בחודשיים האחרונים בפתיחת מסכת כתובות דף ב א – דף ח ב, בתקווה שמתוך המבט הכללי המודע כבר למכלול הסוגיות יתחדשו ויתחדדו עקרונות שעסקנו בהם במהלך לימודנו. הסוגיות עוסקות באופן כללי במוסד הנישואין בהיבטים שונים שלו ואנחנו נתמקד בשיעור בהיבטים אלה, אף שכמובן עלו מתוך הדברים גם שנושאים נוספים כגון: תנאים, אונס, קידוש וה' וכדו'.
בשיעור הרב על האגדתא בדף ח, ולומד ממנה כיצד לפנות לאבל ולנחם אותו.
השיעור לא יעסוק בפרטי הסוגיה אלא במבנה הכללי, ובהצעה כיצד לקרוא את פסק ההלכה בסוגיה באופן שמשנה לחלוטין את המבט על הדיון.
בעקבות פירוש הגמ' שהביטוי: "מחמת אונס" המתיר להקדים את יום הנישואים ליום ב כנגד תקנת המשנה, מתייחס למצב של אנינות או אבלות, כדי להקדים את שבעת ימי המשתה לימי האבלות, נתייחס ליסודות ההלכתיים והמחשבתיים של האבילות והאנינות ולמשמעות ההבחנה ביניהם אשר עולה מן הסוגיה. נעיין במקורות השונים בתורה, בהגדרות של המצוות ובכל מיני ביטויים הלכתיים ומחלוקות מרכזיות מהן ננסה לדלות את יסודי הדינים ומהותם. הדגש בשיעור יהיה על אנינות, שהיא פחות מוכרת מבחינה הלכתית. במהלך העיון אנא שימו לב לדגשים הבאים: א. המקורות בתורה: באילו תחומים הם מופיעים? מה טיבם של המקורות (למשל: סיפור, מצווה, אזכור אגבי וכן הלאה) ב. הבחנה בין אבלות/אנינות דאורייתא לדרבנן. מה משמעותה? ג. הגדירו את ההבחנה בין אנינות לאבילות מבחינה הלכתית, ונסו לתת לה משמעות. ד. מהו המוקד של הלכות אנינות? האם מדברי הראשונים והפוסקים עולות אפשרויות שונות? ה. כנ"ל לגבי אבילות.
בשיעור הרב מציג את סוגיית אפקעינהו רבנן לקידושין ומציג את היחס היחס בין הסוגיות המקבילות בש"ס, את היחס בין 'כל דמקדש' ובין 'אפקעינהו' – האם יש סוגייה בהן הנימוקים מופיעים בפני עצמם? ממתי בדיוק חלה ההפקעה? בנוסף הרב מציג את גט המהרש"ם ומציג את ההשלכות שלו לימינו ולתוצאות סרבני הגט.
נדון בסוגיית כלה הנכנסת לחופה כשהיא נדה, בעקבות הנחת הגמ' בדף ב א שאם פירסה נדה אינו יכול לשאתה, והרי הוא כאנוס. השאלה עקרונית העומדת בפנינו היא מה מעמדה של חופה כזו, והיא דורשת דיון גם בשאלות: • מהי החופה מבחינה מעשית • מהי מהותה ותכליתה של חופה. כאן ניזקק לדברי הר"ן היסודיים בסוגייתנו. קרובה לשאלה זו של חופת נידה היא שאלת תקפותה של חופת פסולות (כהן וגרושה למשל) או חופה של אשה הנוטה למות. נקודת המוצא של הבירור ההלכתי והעיוני היא פסיקת הרמב"ם שמעוררת כמה קשיים וספיקות, משום שאין לפנינו סוגיה תלמודית ישירה אף שמספר סוגיות נמצאות ברקע. ראשונים ואחרונים דנו בדברי הרמב"ם ובסוגיות שברקע פסיקתו, ואנחנו נלך בעקבותיהם וננסה לפלס דרך.
בשיעור כללי זה יסביר הרב את המושגים אירוסין ו קידושין על פי עיון בפסוקים וספרות חז"ל. נעמוד על ההבדל בין המושגים שאינם שגורים בדעתנו משום שכיום אנו עורכים אותם באותו מעמד. נסביר את ההבדל הטכני ואת ההבדל התודעתי - הגותי בניהם.
בשיעור הרב מדבר על העמימות והעדינות במקרים של פגיעה בין אדם לחברו, וכיצד לעיתים הפגיעה מתחרשת רק בתוך נפשו של הנפגע, ועל הצורך ברגישותו של הפוגע לסליחת הנפגע.
בשיעור הרב מסביר את הדעות השונות בקביעת רגע המוות, והשלכותיה על סוגיית תרומת איברים.
נדון בעז"ה במהותה של קדושת יום הכפורים בהשוואה לשבת וליום טוב, בהתמקד בהיקפו ומהותו של איסור מלאכה ביוהכ"פ באופן כללי, ובמלאכות מסויימות, בעיקר: הוצאה, הבערה, ומחר ושביתת בהמתו. נתחיל ברענון הלימוד מהפסוקים בהתמקדות באיסור המלאכה והגדרתו בתורה, משם לעיון קצר בהבדל שבין שבת ליו"ט ואח"כ הדיונים הפרטניים על איסורי מלאכה מיוחדים (הוצאה, הבערה, שביתת בהמתו ומחמר). מתוך כולם - ננסה להגדיר את היקפו ואופיו של איסור מלאכה, את היוצאים מן הכלל, אם ישנם, וטעמם, מה משמעותו של איסור המלאכה, וכיצד הוא מעצב את קדושת יוהכ"פ?
בשיעור נלמדות אגדות התשובה בסיום מסכת יומא (דף פ"ז). הרב מתבונן באגדות המלמדות אותנו על תהליך התיקון והתשובה במקרה של פגיעה בין אדם לחברו. הרב מלמד על המעמד המיוחד שנתנו חז"ל לנפגע בתהליך התיקון, ועל אפשרות התשובה שהם נתנו לפוגע.
