חיפוש

הכותב הינו בוגר הישיבה מחזור א.

אבישי מזרחי 05.08.21

זה ישמע לכם אולי קצת מוזר, אפילו תמוה אך המקצוע הכי נדרש (ובפועל הכי חסר) היום במערכת החינוך הוא תרגום. כן, תרגום. אינני מתכוון לתרגום מאנגלית לעברית או מעברית לארמית, אלא בעיקר היכולת לתרגם את ערכי הנצח שלנו לשפה מתחדשת. קצב ההתקדמות והתנועה של העולם במאה השנים האחרונות הוא מטאורי, כמעט בכל תחום  העולם איננו כפי שהיה לפני מאה שנה,  ויותר מכך - אדם נולד בעולם מושגים מסוים, עם דרכי התקשרות מסוימים, עם תחבורה מסוימת ומוצרי צריכה מסוימים והוא מוצא את עצמו כעבור ארבעים שנה בעולם שונה בתכלית, הילדים שלו גדלים לחוויות שהוא מעולם לא חווה או פגש כילד. וזה לא נעצר, קצב ההשתנות וההשתכללות לא פוסק לרגע, הוא רק מאיץ על הילוך חמישי (ותכף גם זה יהפוך למושג מהארכיון – "אבא, מה זה הילוכים?" ואתה תוהה לעצמך מתי יפול להם האסימון – "אסימון???" ).

 

אך חשוב לזכור, כי מעבר למעטפות המתכתיות והטכנולוגיות, בני אדם נשארו אותם בני אדם, עם פחדים ואכזבות, מוצפים בשנאה ואהבה, בעצבות ושמחה, בקנאה ותאווה וכבוד וחמלה וטוב ובושה ונתינה עד אין קץ. אמנם כל דור מחויב ללמוד את השפה המתחדשת בו וליצוק אליה את תכני הנצח, ויותר מזה צריך להבין לעומק איזו קומה רוחנית באדם ובעולם באה לבנות השפה המתרגשת עלינו לטובה ולכוון את פסיעותינו אל בשורתה.

המשימה המרכזית של מחנכים ורבנים, של הורים ומוסרי תורה היא לעסוק כל הזמן בתרגום. ליצוק את ערכי הנצח שלנו לכלים המתחדשים. כדי להיות רלוונטיים לדור המתחדש אנחנו מוכרחים כל הזמן לעסוק בתרגום, לזקק את הנצח מן השפה הקדומה לשפה נגישה ומצמיחה עבור הדור הצעיר.

לפני כמאה שנה קרא  הראי"ה קוק זצ"ל לתרגם את תורת הנצח "לשפה היותר פופולרית" מתוך רצון עמוק להפגיש את העם הצמא לעומק רוחני עם סתרי תורה עמוקים ולא נגישים. עשרות שנים אחרי, הרב גיל דביר אחז בשיפולי גלימתו של רואה האורות הגדול, וניגש למלאכת התרגום של תורת הראי"ה. כבר שני כרכים בשם "עיוני אי"ה" יצאו תחת ידו. עיוני אי"ה הם הנגשה יוצאת דופן לספרו של הרב קוק עין אי"ה. הרב דביר מושיט יד למעיין המתחיל דרך מדרשי חז"ל ושפתו העשירה של הרב קוק. בשפה בהירה וקולחת , נוגע הרב דביר בסוגיות אמוניות קיומיות ומתרגם את תורת הרב קוק לחייו של איש האמונה במאה ה-21. עיוני אי"ה הם דוגמא נפלאה לתרגום והנגשת ערכי נצח, ליציקת אורות קדומים לכלים מתחדשים, להנשמת טקסטים שאיבדו את זוהרם במרוצת השנים והשינויים והנה הם מתעוררים מחדש לחיים כך שדור צעיר פוגש בהם בהתפעמות גדולה. אפשר ממש להרגיש בין שורות הספר את לבו הפועם של הרב דביר, את ההתרגשות והלהט, את התשוקה והאהבה החופפת מעל. לכל מי שמבקש להתהלך בבוסתן של הראי"ה זצ"ל ולהנות מפירותיו המתוקים מומלץ בחום ואהבה לעיין בעיוני אי"ה של הרב גיל דביר.