חיפוש

הרב יובל שרלו

שאלה

הרב שלום, מזה כשנה וחצי אני נמצא בטיפול פסיכולוגי. כבר תקופה ארוכה מאוד שתפילות במניין מהוות אצלי טריגר לריגרסיה, תחושת מחנק ושחזור של אירועים טראומתיים. ניסיתי מניינים שונים, ותיקין, מאוחרים, מהירים, איטיים, בתוך מבנה ומחוצה לו, ספרדיים ואשכנזיים, להגיע לקטעים מסויימים ולצאת להתאוורר תוך כדי התפילה, ובכל זאת הדבר לא השתפר. אינני יודע כיצד לנהוג שכן על האדם מוטלת חובת השתדלות להתפלל במניין, מה גם שבימים אלו אינני נטוע בבית המדרש כך שחלק גדול מהמפגש שלי עם ה-ל הוא בבית הכנסת. מקווה שהרב יוכל להאיר לי דרך תודה

תשובה

שלום וברכה


במצב בו אדם נמצא כ"אנוס" ביחס לתפילה במניין - אולי יהיה נכון יותר, באופן זמני, למצוא הסדר פנימי אחר.

לבחון בעצמך כמה תפילות במניין מתאפשרות לך להיות שותף בהן - וללכת אליהן,

ובשאר להתפלל בשעה שהציבור מתפללים, ואם אפשר בבית הכנסת - אך לא במניין.

וכך להתייצב.

ובעזרת ה' - להמשיך הלאה, להתחזק, ולהגביר את התפילות במניין.


האם אתה יכול ללכת בדרך זו ?


כל טוב, ולוואי ותתקבלנה תפילותינו ברצון לפני אדון כל