חיפוש

הרב יובל שרלו 30.07.20

שאלה

שלום,
יש סיפורים ואמירות שונות על צדיקים ביהדות וגם שמעתי כאלו סיפורים על אנשים מדתות אחרות שמהן, לפחות ככה אני הבנתי, אהבו כל אדם באותה רמה.
אני מנסה להבין אם הבנתי נכון או שלא הבנתי נכון או שקראתי משהו שלא נכתב נכון -
האם יש שאיפה להגיע לרמה רוחנית שאוהבים כל אחד באותה רמה, או שגם ברמה הכי גבוהה בכל זאת יש חלוקה בין אנשים שלא מכיר בכלל, אנשים שמכיר קצת, חברים רגילים, חברי נפש, אנשים במשפחה וכו'.
בהגיון נראה לי האפשרות השניה... אני מנסה להבין אם אני טועה או לא...
ואם גם אפשר לשאול מהי בעצם הכוונה גם לפי האפשרות השנייה - ממש מרגישים אהבה מתפרצת ברמה גבוהה לכל בן אדם? לא משנה מיהו, מה הרקע שלו, מה הוא עשה בחיים, אם הוא אדם מפוקפק / עבריין, אם הוא עשה משהו אישי נגד הבן אדם. זה פשוט אהבה אוטומטית שמופיעה מעצמה לכל בן אדם?
תודה רבה

תשובה

"

שלום וברכה

 

הדברים החכמים שכתבת מובילים אותנו לשני כיווני חיים, שצריכים לחיות במקביל:

ראשון בהם הוא באמת להכיר באלוהיות המיוחדת השוכנת ברוב מוחלט של בני אדם, ולאהוב את בני האדם מעצם היותם כאלה.

שני בהם הוא להבחין בין בני אדם: בין צדיקים לרשעים; בין קרובים לרחוקים; בין אלה שנוהגים כשורה ובין אלה שלא.

ואפשר לחיות את שני המסלולים ביחד.

הלוא כן ?

 

כל טוב

"