חיפוש

הרב יובל שרלו 13.09.20

שאלה

שלום לרב, שלחתי את השאלה הבאה וקיבלתי למייל התרעה שהיא נענתה אך גוף התשובה היה ריק :

שלום לרב,

כיצד ניתן לעקל ולהבין את מה שחז"ל אמרו (ונפסק ברמב"ם למיטב הבנתי) לגבי כך שבן נח נהרג על פחות משווה פרוטה ?

א. האם ראוי שבשל מעשה כגון גנבה פעוטה ינטלו חיי אדם ? גם אם הטענה שמדובר בצעד הרתעתי, הרי שההשלכות שלו נראות נוראיות.

ב. לפי הכינוי "בן נח" אני מניח שלא מדובר על עכו"ם עליהם ניתן לטעון שהיו מושחתים מבחינות מוסריות והיה צורך תקיף בהרתעה חסרת תקדים.

ג. תהיה המציאות בעבר אשר תהיה, כיום המציאות הרי שונה. ישנם הרבה גויים הגונים. קשה לי לעקל שבסימולציה בה היה מתקיים שלטון הלכתי יתכן שיהיו מי שיטענו ליישם את הדין שנפסק ברמב"ם לגבי גנבה מזערית שכזו שיתכן שאינה מעידה כלל על אדם עם מנטליות של גנב.

ד.קראתי באיזה שהוא מאמר שהדין איננו כמו דיני ישראל לפיו מדובר בעונש המרבי על המעשה בלבד ושישנו שיקול דעת לבין דין בענישה, אלא הדעה הרווחת בין החכמים היא שאין לבית דין שיקול דעת בהשטת העונש במקרה הנ"ל. לכן נראה שאין דרך להתמודד עם השאלה באמצעות הסבר של שיקול בית דין למיטב הבנתי..

ה.קשה לי לקבל טענה לפיה הדבר לא יושם ולייחס למציאות הזו משמעות בעלת משקל נרחב מהצד הרעיוני של הדברים. ברור שהדין לא יושם אך אם הדברים עברו לפסיקה מעשית ברמב"ם יתכן שהסיבה המרכזית לחוסר ישומם היא יד ישראל החלשה, הלא כך ?

אשמח לתשובה, דינים כגון אלו מאוד מטרידים אותי ואינם זוכים ליחס הלכתי מודרני מכיוון שהם אינם ישימים כיום מלכתחילה. אין סנהדרין, ולא מתקיים שלטון הלכתי, אומנם הדין עדיין מופיע במקורותינו ומטריד אותנו מבחינה רעיונית גם אם אין לו השלכה מעשית.

*ניתן לא לפרסם את השאלה בהתאם לשיקול דעתו של הרב.



הרב המשיב: הרב יובל שרלו

התשובה שהתקבלה מהרב:


בכבוד רב,
אתר ישיבת אורות שאול
www.ypt.co.il

תשובה

"

שלום וברכה


 

 


 

אני כמובן לא יודע להסביר את הדין הזה.


 

כפי שכתבת, נראה שיש לדין זה שני שלבים:


 

השלב הראשון הוא חלק בלתי נפרד מהרמה המוסרית המחפירה של גויים, בוודאי שביחס לעם ישראל, ועל כן נקבעה ההלכה שברמה העקרונית – משעה שיש הפרה מוסרית אפילו של שווה פרוטה נבקעה תהום מסוכנת, ומכאן העונש הקשה. אין לנו שום עדות שדין זה התקיים אי-פעם, אולם זו הצהרה משמעותית ביחס למציאות המוסרית.


 

בשלב השני, כאשר אנו מדברים על גויים ״מתוקנים בנימוסים״, כפי שכתבו הרבה מהראשונים – דין זה אינו רלוונטי לגביהם.


 

באחת מאגרותיו של הרב קוק זצ״ל (איגרת צ) הוא מרחיב (בהקשר אחר) בעיסוק בפער בין הדין הדקלרטיבי ובין השאלה של מימושו על ידי בתי הדין. אני מניח שזה נכון גם כאן.


 

 


 

כל טוב ויישר כוח על השאלה 

"