המשך הבאת ילדים לעולם
שאלה
שלום לרב, שמי חגית. אני נשואה בשמחה ויש לנו ארבעה ילדים. בן 15, בת 13, בת 10, בת 5. עברתי 2 ניתוחים קיסריים.אני בת 36.5 אחרי שלושה ילדים חשבתי שזה מספיק, אך בהתייעצות איתך החלטנו לנסות שוב,ואכן הגיעה ביתנו הקטנה והאהובה. בשנה האחרונה בעלי מאד מאד רוצה שננסה שוב. להביא עוד ילד. ואני מאד מאד חוששת. בראש אני יודעת שזה מה שנכון, אבל אני בהיסטריה. הקב"ה רוצה מאיתנו להיות יותר,ואני מרגישה שזה הניסיון שלי בעולם, אבל לא מסוגלת. בשבת האחרונה החלטנו שננסה להוציא את ההתקן ולראות מה יקרה, בעלי כל כך שמח! אבל מאז אני ממש ב"דאון". על גבול ההיסטריה מהמחשבה. אני מאד חשובה בעבודה שלי, יש לי קריירה צומחת, שאני מאד מאד אוהבת, ואני לא רוצה לעצור הכל. יודעת גם שאחרי חופשת הלידה ,אחזור לעבודה שהיא יותר ממשרה, אמנם בעלי הרבה בבית (הוא גם מובטל עכשיו,וזה גם מלחיץ) אבל זה לא כמו שאמא איתם. ואני ממש מרגישה שאני לא מצליחה לתת את המרחב לכל אחד מהם. אני פוחדת מזה שוב,יודעת שזה הדבר שהשם רוצה מאיתנו,אבל לא מסוגלת. מה דעתך?
תשובה
שלום וברכה
לפני כל דבר אחר – יישר כוח על מי שאת, על העולם שאת חיה בו, על גידול מבורך של ארבעה ילדים, זוגיות עם בעל שכעת הוא מובטל וזה לא קל. ממש יישר כוח.
לעצם העניין,
השאלה הזו ביסודה אינה שאלה הלכתית.
היא שאלה זוגית. ביניכם.
את רשאית לומר שכבד לך מידי ללדת עכשיו עוד ילד. השערים כמובן לא ננעלים לגבי העתיד, אבל אם זה לא מתאים לך עכשיו אין מניעה הלכתית לומר שזה הדבר הנכון לעשותו.
ואת כמובן רשאית לומר שלמען בעלך או למען כל עניין אחר – את מוכנה ללדת עוד ילד.
זה נתון לפתחך. גם כאדם העומד בפני עצמו. גם כרעיה.
מה שאני יכול לתרום הוא שני דברים. ראשית, כאמור, את לא חייבת, וזה לא "הדבר הנכון". יותר מכוון לומר שלאישה מסוימת זה הדבר הנכון, ולך כעת זה לא הדבר הנכון. ההלכה מכירה בכך. כמעט כל העולם הדתי נוהג כך. הדבר הנכון הוא להתאים את ההנהגה בעניין הזה למה שמתאים לך כעת.
שנית, לזכור שהשערים לא ננעלים. אל תצאי בהצהרות לגבי העתיד. אולי טוב שתסכמו כזוג לדבר על זה שוב בעוד תקופה מסוימת – אולי לקראת ראש השנה הבאה (עוד שנה ורבע), או משהו כזה, ובנתיים לגדל בשמחה את הילדים שיש לכם כעת. ובהמשך – גם אז לבחון את הדבר הנכון לכם ולעשות אותו.
האם את יכולה ללכת בדרך זו ?
כל טוב ושמחה