אנו מאמינים בעיקרון של דרך ארץ קדמה לתורה, אך בורים בהבנת משמעותה האמתית. בשיעור הרב מברר מהי דרך הארץ שעליה דיברו חז"ל כאשר הם הנחילו לנו כלל זה.
לאחר שלושת שיעורי ההקדמות בשיעור זה ראש הישיבה הרב יובל שרלו עובר להסביר על המקור התורני לתפיסה זאת של מוסר הנביאים וסדר האופרטיבי שהם הציגו בפני עם ישראל. בשיעור זה ענינו על השאלה שליוותה את הלימוד בשלושת השיעורים הקודמים והיא: כיצד למדו הנביאים את העמדה הזאת שהציבו לעם ישראל היכן מצינו זאת קודם לכן בתורה?
מתוך עיון בדברי הרמב"ן על שני הפסוקים הבאים בספר דברים יד א-ב: "בָּנִים אַתֶּם, לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם: לֹא תִתְגֹּדְדוּ, וְלֹא-תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם--לָמֵת. ב כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ; וּבְךָ בָּחַר יְהוָה, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, מִכֹּל הָעַמִּים, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה" פתחנו את השבוע בלימוד יסודות חשובים בנוגע ליחסה של התורה לרגשות ולתחושות הטבעיות שיש לאדם במהלך חייו. וראינו כיצד התורה נותנת מקום לאותם תחושות ומאפשרת לנו לתת להם מקום וביטוי בחיינו הרוחניים. שבוע טוב!
דברים שנאמרו על ידי הרב יובל שרלו ב"לגעת ברוח" בנושא התמימות הראשונה והתמימות השניה.
מתוך עיון במספר רשימות שונות מספרי התנ"ך המבקשות להציג את דמות הצדיק/הרשע. אנו רואים שהמוקד הוא סביב מצוות והנהגות של בין אדם לחבירו. בשיעור דנו מה ההשלכות של הבחנה זאת ביחסים שבין מצוות שבין אדם לחבירו לעומת קונו. פתחנו בשאלה הגדולה שההבחנה הזאת מעלה בנו: מה המקור לגישה זאת שמצאנו בנביאים והכתובים? והיש לזה מקור בתורה? את התשובה לכך כבר נלמד בשבוע הבא.
בשיעור למדנו על הנביא ישעיהו שבא בפני בני דורו אשר בטוחים שהם צדיקים וטובים בעיני ה' שהרי ביהמ"ק לא פוסק מעבודתו לרגע וכל עמ"י עובדי ה' באים למקדש נושאים תפילות. והנביא צריך להגיע בפניהם ולהפך את לבבם, ליצור אצלם תפנית בצורת החשיבה עד שיבינו שכל עוד החברה שבה הם חיים מושחתת מהיסוד אין כל משמעות למעשי הקודש במקדש. ועליהם לתקן את מעשיהם במהרה שכן - ציון במשפט תפדה!
למדנו את את דברי הרמב"ן על מצוות התפילין מתוך פרשת בא - ספר שמות פרק י"ג פסוק ט'ז. הרמב"ן שם דן בסוגי הכופרים ומה תהיה הדרך להשיב בליבם את האמונה - בדבריו הרמב"ן מגיע למסקנה שהאמונה תשוב מתוך נס גלוי שיהיה לעיניהם. וישנם מצוות שנועדו בכדי להזכיר לנו את אותם אירועים משמעותיים, אבל לא כזיכרון היסטורי אלא זיכרון פעיל שמעורר אותנו לאמונה גם היום אלפי שנים אחרי שארע.
השבוע בלגעת ברוח הרבנים דנו ביחס לעוברי עבירה הנמצאים במצוקה. האם ניתן להתפלל עבורם? אם כן, באיזה אופן?
בשיעור הרב מסרטט בפנינו את שיטתו האמונית של הרמב"ן בנוגע ליחס הראוי ללימוד מעשי האבות, ומתוך הבנה זאת מה עלינו ללמוד מהם ומהסיפורים שאנו לומדים עליהם. 'רגלם מוצבות ארצה וראשם מגיע השמימה'
מרן הרב קוק זצ"ל בספרו 'אורות התשובה' מגדיר דרגות שונות לתשובה. והדרגה העליונה על פי הרב זצ"ל היא התשובה השכלית - ההתבוננות בערך העליון בחזון הגדול אליו אנו שואפים ומתוך התכווננות זאת יטיב האדם את דרכיו. מתוך כך בחר היום ראש הישיבה הרב תמיר גרנות לפתוח ולברר בפנינו התלמידים מה משמעות החזון הגדול של 'עז החיים הטבעיים' והדרכה איך נוכל לחיות חיים על פי אמירה זאת ולא שתהפוך לסיסמה חלולה בפינו. מזמינים אתכם לשמוע את השיעור ולהתחבר אף אתם לחזון הגדול של הישיבה, ולשוב עימנו בתשובה.
הרב איתמר מלמד על תפיסתו של רבי נחמן על התשובה ועל האופציות שיש לאדם שנפל לחטאים ולא יודע איך לחזור בתשובה דרך תורות ליקוטי מוהרן
בלגעת ברוח השבוע כל אחד מהרבנים הציג את ראש השנה שלו. בהמשך הדיון התרחב לעבודת ה' ביראה בדורנו.
