הרב מעביר שיעור בנושא הקריאה לשלום והמלחמה באלילות
דברי פרידת הרב תמיר מבנו אמתי צבי גרנות הי"ד שנאמרו בלוויה
מאמרו של ראש הישיבה הרב תמיר בעקבות המצב בעם
שיעור מיוחד לקראת יום הכיפורים. השיעור לעילוי נשמתה של שושנה רינה שאשע ז"ל בת יוסף יחזקאל. השיעור הועבר לפני תפילת שחרית בישיבה.
שיעור שני בסדרת אורות האדם לראי"ה - בנושא הדרך ליראת שמיים אמיתית
שיעור בנושא סוד ההמלכה והסתר פנים - תפילת המלכויות. השיעור לעילוי נשמתה של שושנה רינה שאשע ז"ל בת יוסף יחזקאל השיעור הועבר לפני תפילת שחרית בישיבה.
שיעור ראשון בסדרת אורות האדם לראי"ה - כניסה לעולם של אמונה ויראת שמיים
שיחת רה"י הרב תמיר גרנות לתלמידי הישיבה לכבוד פתיחת שנה ופתיחת זמן אלול.
שיעור כללי בנושא איסור יציאה לחו"ל
בשיעור זה הרב יעסוק בנושא מדינת תורה לאור פרשת כי תבוא
שיעור כללי בנושא חג הסוכות וארבעת המינים מתורה שבכתב לתורה שבעל פה
סיפור ליום השואה תשפג
בשיעור עורך הרב תמיר סקירה היסטורית על היווצרותו של עולם החרדי ועל מאפייניו ההשקפתיים והחברתיים היום.
בשיעור הרב מביא את השפת אמת תרמ"ג, ומתאר את המהלך שבני ישראל עברו בזמן יציאת מצרים בכלל, ומעמד קריעת ים סוף בפרט. עם ישראל, על אף שכבר יצא ממצרים עדיין היה במעמד של עבדים: "סגר עליהם המדבר", איך קריעת ים סוף הצליחה לעורר את דיבורו של עם העבדים, והפיכתם לבני חורין?
שני הנושאים המרכזיים הנדונים במפרשים סביב מאמרו של רבי אלעזר: "האומר פ"פ מצאתי נאמן לאוסרה עליו": הם הכלל: "שוויה אנפשיה חתיכא דאיסורא" ודיני הספקות, ובמיוחד ספק ספיקא – ועוד נמשיך לדון בהם בהרחבה בעז"ה בשיעורים היומיים. אך דומני שיש חשיבות גדולה בהנחת יסודות הדין בפרשיות התורה: פרשת מוציא שם רע |(טענת בתולים) ובפרשת סוטה – ומשם לחזור לסוגיה ולהבין אותה. שתי הפרשיות מהוות רקע לסוגיה, והעיון בהם יכול לפתוח כיוון מחשבה מקורי להבנת דינו של ר"א. בשיעור נדון, אם כן, בפרשיות בתורה ובדברי חז"ל עליהן: פרשת מוציא שם רע ופרשת סוטה (תחילת הפרשיה – ללא תהליך הבדיקה). פרשת סוטה נזכרת בסוגיה כשהגמ' מעוררת על סתירה בין שני מאמרים של רבי אלעזר,(ומי אמר ר"א הכי...), ונראה את מסלולי ההבנה העיקריים של הקושיה והתירוץ: רש"י ותוס' מצד אחד ורשב"א וריטב"א מצד שני. יש לעמוד על הממד העקרוני של פירושיהם. מתוך עיון בפרשיות יחד עם פירושיהם בדברי חז"ל במדרשי ההלכה ובסוגיות התלמוד, נסו לעמוד על ההבדלים והמתחים ביניהן ועל המשמעות הרחבה של המימרות הסותרות לכאורה של רבי אלעזר, יסודותיהן – וההבדל שביניהן.
אפשר ללמוד את דף המקורות כדיון מהותי והלכתי על פסק הציץ אליעזר עם תביעת גט של אשה שעיוורה את בעלה, שמובא בסוף המקורות. אפשר גם ללמוד אותו מתוך הסוגיה, ולראות איך מושג צומח, מעלה ענפים, מוגדר ומסוייג, ולשאול מה המשמעות של זה. השיעור ייפתח (פרק א של המקורות) במחלוקת אביי ורבא בסוף סוגיית גר קטן (יא א) על מעמד הכלל: "לא יהא חוטא נשכר" בקשר לסוגייתנו, ומשם יתרחב למבט כללי על טענה זו, ולשאלה עד כמה משפיע השיקול הערכי-מוסרי על עיצוב ההלכה או שינויה במקרים שונים. אליהו הנביא קרא כלפי המלך אחאב: "הרצחת וגם ירשת", המהווה אולי ביטוי ראשוני לעקרון ש"לא יהא חוטא נשכר". בחלק השני של השיעור שיעור (פרק ב) נשאל האם יש לדברי אליהו מעמד הלכתי?
