יעקב מקטין עצמו לנוכח אבותיו, אבל בסיום ה'מי השילוח' מצהיר שיעקב היה הגדול שבאבות. ולא ברור מה נכון אליבא דאמת? ואולי יש ב' בחינות והם לא סותרים. עבודת יעקב אל מול דרכם של אברהם ויצחק.
אחרי רצף פרשיות שעוסקות ביוסף הצדיק חוזרים אנו בפרשתנו לדמותו של יעקב אבינו כמעט לאורך כל הפרשה, אבל אז ממש בסיום חוזר יוסף ושם מתרחש אחד האירועים החשובים ביותר. אירוע שמעלה הרבה שאלות ותהיות אבל פותר באופן סופי את הסכסוך בין האחים מה שמכשיר אותם סופית להתאחד לעם ישראל וזה יכול לקרות רק לאחר מות יעקב.
בשיעור הרב מסביר את מקומם של חלומות השרים כחלק משלוש צמדי חלומות ויחסו של יוסף לחלומות האלה.
"תשמע חלום לפתור אותו. היינו כי כל עניני עוה"ז הם כחלום הצריך פתרון וכמו שיפתור האדם כן יקום אצלו, והאדם המבין בכל כי הכל הוא רק מהש"י ורק ממוצא פיו יחיה הכל, זה מבין טעם בכל דבר ומגיע לחיים אמיתיים, כמו לחם העיקר המחיה הנמצא בו הוא המוצא פי ה' ומי שאוכל פשוט כבהמה אינו משיג מהלחם רק חיי עוה"ז, והמבין כי מוצא פי ה' הוא המחיה זה ישיג חיי עולם, כי לחם הוא אותיות חלם, היינו שצריך פתרון. וכן הוא כל הנאות כי כל ההנאות והטובות שבעולם נמשלין ללחם." לחם - חיים מציאות
בשיעור הרב מסביר את ההכנות השונות שעושה יעקב לקראת הפגישה עם עשיו ומציע שלפגישה היו שני חלקים בעלי משמעות שונה.
ויגש אליו יהודה - יהודה בא ופונה אל יוסף וחוזר על דבריו בשנית, מה ביקש להשיג מה ביקש לשנות בדיבור השני? האדמו"ר מאיזביצא אומר שיהודה לא מדבר אל יוסף אלא אל הקב"ה ובזה הוא זוכה להתבוננות המחודשת שמגלה בפניו שאין שום מלך רשע בפניו אלא זה אחיו יוסף.
ההחלטה של יעקב שירד לבקר את יוסף לפני מותו שזה ממש נגד דרכו של יעקב ויצחק אביו. וננסה להבין איך הוא קיבל את ההחלטה הזאת ואיך בכלל יש לנו לקבל החלטות בחיינו. והמי השילוח מציב בפנינו ארבע תנאים לבירור וההבנה איך לקבל החלטה בדילמות גדולות.
בשיעור הרב חוזר על תחנות מספר בראשית בהם מדובר על ההתנגדות לתרבות הכנענית.
