הרב יובל שרלו מלמד את התרגום לפסוקים האחרונים של השיר הראשון. מה האופציות שעמדו בפני המתרגם? מה הניע את המתרגם דווקא לכיוון שהלך בו? האם כאשר אדם דורש יש לו גם "אינטרס"?
הרב יובל שרלו מלמד את התרגום לפרק א' פס' טו' עד פרק ב' פסוק ב'. שהו דו שיח בין הדוד והרעיה. מהם הכלים הנדרשים בתרגום דו שיח שכזה ובמה הוא שונה מהתרגום למעשים ההיסטוריים? איך מתמודד בעל התרגום עם הבעיה לתאר את הקב"ה?