הרב תמיר גרנות בשיעור בזויתו הייחודית על המתרחש בפרשת וארא ועל יחסה לפרשות השכנות.
הרב גרנות בשיעור הבוקר השבועי שלו בזווית ייחודית על פרשת השבוע.
בשיעור למדנו על הנביא ישעיהו שבא בפני בני דורו אשר בטוחים שהם צדיקים וטובים בעיני ה' שהרי ביהמ"ק לא פוסק מעבודתו לרגע וכל עמ"י עובדי ה' באים למקדש נושאים תפילות. והנביא צריך להגיע בפניהם ולהפך את לבבם, ליצור אצלם תפנית בצורת החשיבה עד שיבינו שכל עוד החברה שבה הם חיים מושחתת מהיסוד אין כל משמעות למעשי הקודש במקדש. ועליהם לתקן את מעשיהם במהרה שכן - ציון במשפט תפדה!
מתוך עיון במספר רשימות שונות מספרי התנ"ך המבקשות להציג את דמות הצדיק/הרשע. אנו רואים שהמוקד הוא סביב מצוות והנהגות של בין אדם לחבירו. בשיעור דנו מה ההשלכות של הבחנה זאת ביחסים שבין מצוות שבין אדם לחבירו לעומת קונו. פתחנו בשאלה הגדולה שההבחנה הזאת מעלה בנו: מה המקור לגישה זאת שמצאנו בנביאים והכתובים? והיש לזה מקור בתורה? את התשובה לכך כבר נלמד בשבוע הבא.
בעיקבות חשיפת הפרשיה האחרונה סביב מעשיו של הסופר חיים ולדר, דנו בביהמ"ד הציבורי בשאלה מתי צריך לפרסם את החשדות וחיוני שהמידע יגיע לציבור מצד לא תעמוד על דם רעך ומתי יש לנו להישמר ועוד לא לפרסם בכדי לא להגיע לעבירות לשון הרע
השבוע למדנו במשלי לא את התביעה המוסרית של התורה ממנהיגים ושופטים.
בערב לימוד לקראת חנוכה התקיים פאנל בנושא - "ההתנייה בין הקומה המוסרית לקומה הרוחנית שבתורה" בעקבות הפאנל התקיים שיעור שהוקדש לשאלות מצד התלמידים על הנאמר בפאנל.
לאחר שלושת שיעורי ההקדמות בשיעור זה ראש הישיבה הרב יובל שרלו עובר להסביר על המקור התורני לתפיסה זאת של מוסר הנביאים וסדר האופרטיבי שהם הציגו בפני עם ישראל. בשיעור זה ענינו על השאלה שליוותה את הלימוד בשלושת השיעורים הקודמים והיא: כיצד למדו הנביאים את העמדה הזאת שהציבו לעם ישראל היכן מצינו זאת קודם לכן בתורה?
קורס מבוא למחשבת ישראל
