בשיעור הרב תמיר עסק בסוגיית תפילת הדרך הנמצאת בפרק רביעי בברכות. הרב פתח את הסוגיה לדיון ועיון נרחב על משמעויותיה ולפיהם ההשלכות לימנו.
שיעור זה הוא ראשון מבין שני שיעורים בנושא זה בשיעור הרב תמיר מבחין בין סוגי הגדרות הזמן ביהדות במובנים ההלכתיים והמטא
בשיעור הרב מניח את האופציות השונות של הנחות היסוד של ר"ת והגאונים ואיך מתוכם הגענו לפסיקה כיום
בשיעור הרב תמיר דן במחלוקת הגדולה האם מצוות צריכות כוונה או לא ומה זו "הכוונה" אליה אנו מתכוונים?
בשיעור הרב תמיר גרנות יוצא במסע במקורות (מהפסוקים ועד פסיקת ההלכה) על מנת להבין את מקור דין "תוספת" והאם הוא קיים גם בשבת כמו שהוא קיים בשביעית וביום כיפור , כמו כן ננסה להבין את ההבדל בין קריאת הפסוקים של רבי ישמאל (הסובר שיש דין תוספת שבת) לקריאתו של רבי עקיבא (הסובר שאין)
בשיעור הרב תמיר מגדיר את מצוות שופר ומצביע על מהותה. במהלך השיעור הרב משיב על כמה קשיים בכמה סוגיות לאור ההגדרות.
הלכות שבת כ"הררים התלויים בשערה" (חגיגה, א, ח). ואמנם הררי הלכות, ונושאים ותחומים, ועלול להיות שמרוב עצים אין רואים את היער. ננסה בשיעור זה להציג את היער, או בלשון אחרת: לשרטט מפת דרכים של הלכות השבת: מבנים, קטיגוריות, סיווגים, נושאים, מושגי יסוד – שיאפשרו לנו אח"כ, כשניכנס לכל תחום ותחום בעיון מעמיק, לדעת את ההקשר, מה לפנים ומה מאחור, באיזו מחלקה אנחנו וכל כיו"ב.
דברי פתיחה והקדמה ללימוד בספר, והתחלנו בלימוד הדרשה 'כי יקרא קן ציפור לפניך' המשך בשבוע הבא בעז"ה..
למדנו יחד דרשתו של האדמו"ר מאיזבצא בעל המי השילוח על בינת הלב שיש לאדם בהתמסרותו למצוה המיוחדת לו ולשורש נשמתו שעליה האדם מוכן לתת את הכל.
יעקב מקטין עצמו לנוכח אבותיו, אבל בסיום ה'מי השילוח' מצהיר שיעקב היה הגדול שבאבות. ולא ברור מה נכון אליבא דאמת? ואולי יש ב' בחינות והם לא סותרים. עבודת יעקב אל מול דרכם של אברהם ויצחק.
הרב מלמד את התורה של האיזבצא על הדרך להגיע לעונג מחיי התורה, על פריצת החומה בדרך לבית מלך שאליה נגיע בסוף. והמחסומים בדרך הם רק לכאורה אחרי שהוא יפרוץ אותם יראה האדם שבאמת 'לא בשמיים היא'
