במאמר זה ברצוננו לדון בשאלות היסוד של חיוב אש כפי שהן עולות במשניות אלה ובסוגיות התלמוד שבעקבותיהן. כפי שננסה להראות, דומה שהדיון העיקרי על אש, הן ההלכתי-משפטי והן הערכי–רעיוני, מופיע בסוגיות הגמרא שעל משניות אלה בפרק השישי, וננסה לתת לו את המקום המכובד שלו הוא ראוי. ננסה לטעון כי שאלות ערכיות ואף מטאפיסיות סובבות את הדיונים ההלכתיים על נזקי אש, ופעמים שהן עוברות מהרקע של הסוגיה לחזית הדיון.
העיקרון היסודי של דיני הנזיקין א. כמה אבות נזיקין הן? ב. חידושו של הרא"ש בסוגיית בהמה שאכלה מעל גבי חברתה וקופצת ג. השלכות נוספות של חידושו של הרא"ש ד. חיוב המזיק אפילו כשהוא פועל בהיתר ה. מקורות לחידושו של הרא"ש שהניזק הוא הגורם את החיוב או הפטור ו. נזק בחצר השותפים וכיו"ב – מה הדין כששני הצדדים נוהגים כשורה? ז. זכות הקניין וזכויות אחרות כגורם בדיני הנזיקין ח. סיכום ט. רשימו – מבט נוסף לעומק
הסדר ממוני אזרחי, איסור הלכתי וערך תורני. האם ישנו איסור לכתחילה מן התורה להזיק, או שהאמור בפרשת משפטים מתאר הסדר תשלומים ממוני לאחר מעשה בלבד, ללא תשתית איסורית פלילית? במילים אחרות, האם דיני הנזיקין שייכים לחלק "חושן משפט" בלבד או שהם שייכים (גם) לחלק "יורה דעה"?
בשלהי סוגיות הגמרא בפרק שני של מסכת בבא קמא, העוסקות בפרטי הדינים של אבות הנזיקין שן ורגל, מופיעה סוגיה הכוללת שני סיפורים קצרים בעלי תוכן הלכתי. הסיפור הראשון, "הנהו עיזי דבי תרבו", הוא סיפור בעל שלשה מוקדים: בי תרבו, משפחה שבעלותה היו עדרי עזים )רש"י(; רב יוסף, בעל השדה שנפסדה מהעיזים; אביי, תלמידו של רב יוסף. 1 הסיפור השני, "מכריז רב יוסף", הוא הכרזה של רב יוסף בדין "עיזי דשוקא" הגורמות נזק. נציע את הבנת שני הסיפורים, תחילה בפשטם, אחר כך על פי שיטות הראשונים השונות ולבסוף נציג את שיטת הרמב"ם ונציע קריאה חדשה בסוגיה, המציגה נקודת מבט מפתיעה על דיני הנזיקין בבבא קמא.
