בדברים הבאים ננסה להראות שמתוך עיון במימרות שונות של רבא, המתייחסות למשנה הראשונה ולשאלות נוספות הקשורות בה, עולה תיאוריה מגובשת של עולם הנזיקין שאותה הביע רבא בסדרה של מאמרים פרשניים והלכתיים – שיש לה השפעה רבת עוצמה על עיצוב התפישות ההלכתיות של עולם חושן משפט.
בחלקים הראשונים של המאמר ננסה לעמוד על ההיבטים הצורניים של הסיפור, ובמיוחד בשימת לב לשני היבטים עיקריים שלו: שתיקתו של רב והשאלה "דינא הכי". בחלק האחרון נשוב לנושא ההלכתי של הסוגיה – הלכת "שמין", וננסה להבין את הסיפור על רקע ההיבטים ההלכתיים- משפטיים הספציפיים שלו.
במאמר זה ננסה לחשוף את היסודות הרעיוניים והמשפטיים של נזקי בור ואת תכונותיהם המיוחדות, ויחד עם זאת ננסה לעמוד על תופעת הבור ומשמעותה גם במבט רחב יותר מזה ההלכתי-משפטי, באמצעות לימוד סוגיית האגדה על בור שהיא חלק מהסוגיה העיקרית, והבנת הקשרים שבין ההלכה לאגדה.
שיעור זה הינו השיעור ראשון להשקת הספר 'דברים: אמונה, אדם, עם' של הרב תמיר גרנות.
הרב תמיר גרנות בשיעור כללי בנושא התקיעות דמיושב והתקיעות דמעומד בתפילת ראש השנה- דרך עשייתן, מטרתן, פעולתן ופעולותן במתפלל.
מאמרו של רה"י הרב תמיר גרנות, "בשלוש דרכים האשה שותה", מביא אותנו לעולמה של מסכת סוטה. במאמרו, הרב תמיר פורס שלוש דעות תנאיות שמשתקפות במשניות, במדרשי ההלכה ובתלמודים. שלוש דעות אלו תופסות בצורה שונה את מטרת השקיית הסוטה, ומבינים אחרת את דיניה. הרב תמיר טוען שלדעת ר' שמעון מטרת ההשקייה היא לברר את ספק הזנות, לדעת ר' עקיבא מטרתה לטהר ולתקן את הברית שנפגמה, ואילו לדעת ר' ישמעאל מטרתה להשכין שלום בין איש ואשתו.
על האור ועל כוחה של הלשון ראש הישיבה הרב תמיר גרנות, עוסק באגדות הפותחות את מסכת פסחים
