בשיעור, הרב תמיר גרנות מדברר על הפרשיות הקצרות המופיעות לאחר פרשת חטא המרגלים (נסכים, חלה, שגגת הציבור, שגגת היחיד, המקושש ופרשיית הציצית). הרב תמיר מדבר על ההקשר של הפרשיות הללו, מה מחבר ביניהם, ומדוע הם מובאות דווקא כאן.
מה הקשר בין פרשת החצוצרות לפרשייה הקצרה בה מבקש משה מיתרו להצטרף אליהם למסע - חיבור ההנהגה הארצית האזרחית להנהגה האלוקית
בשיעור הרב תמיר ביאר את הקושי התפיסתי-משפטי של פרשת סוטה ומציע שני פירושים.
למה ה' כועס על בלעם שהלך עם השליחים אם הוא אישר לו זאת לילה לפני כן? הרב תמיר על סיפורו האישי של בלעם
שירת הבאר שונה מכל השירות שאנו מכירים- היא מגיעה בדרך אגב, פורצת באופן ספונטני מעם ישראל והקב"ה לא מוזכר בה כלל! הרב תמיר גרנות מפשט את הפסוקים ומניח אותם בהקשר המקום והזמן.
לאחר בליעת האדמה את קרח ועדתו וריקוע המחתות לציפוי המזבח, ההרגשה היא שהסיפור נגמר. מאיפה הגיעה תלונת בני ישראל "אתם המיתם את עם ה'"? הרב תמיר גרנות על מאחורי הקלעים של סיפור קרח.
הרב תמיר עוסק בתיאור הכפול של העונש לחטא המרגלים, ועומד על ההבדלים בין שני התיאורים, ומתוך כך מבאר את החטא הכפול של העם והמרגלים - חטא האמונה וחטא דיבת הארץ.
הרב תמיר מסביר את מבנה הפרקים הראשונים של ספר במדבר, ומתוך כך מסביר את משמעות פרשיית הנשיאים ומיקומה בספר.
בשיעור הרב תמיר עוסק בציווי כיסוי הכלים ופשרו, ומרחיב מה משמעות הכיסויים השונים של כל אחד מכלי מכלי המזבח.
בשיעור הרב תמיר עוסק בשאלה מדוע מיד אחרי שה' התיר לבלעם לצאת לבלק כתוב "ויחר אף אלוקים", ומתוך כך עוסק בפשר סיפור בלעם.
הרב תמיר עוסקת בפער בין שבט ראובן וגד, ולבין חצי שבט המנשה, ומציג את הזיקה העמוקה שיש לשבט מנשה לחבל ארץ הנ"ל, הגולן.
עדת קורח ועדת דתן ואבירם - דיונים אידיאולוגיים או כפירה מן השורש?
הרב תמיר עוסק בקובץ המצוות המופיע בין סיפור המרגלים לפרשת קורח, ומנסה להבין מהו החוט ששוזר את כל המצוות, ומדוע קובץ זה מופיע דווקא כאן, לאחר חטא המרגלים
הרב תמיר גרנות בשיעור על פרשיית המתאוננים והאספסוף, על התנועה הפנימית של הפרשייה, ועל הדרך הנהגת ה' את עמ"י.
הרב תמיר מדבר על שני הסיומים של ספר שמות, התנועה הרוחנית של ספר במדבר מול התנועה הרוחנית של ספר ויקרא, ומתוך כך מבאר את פשר חידוש מצוות שילוח הטמאים מן המחנה, ומדוע פרשייה זו מופיעה כאן.
בשיעור הרב תמיר עוסק בציווי הכפול להקדשת הלווים, ובמפקדם הכפול - ומציע שני 'סוגי' קדושות של שבט לוי - אחת עצמית ואחת 'התקרבותית'.
