בעקבות העיסוק במיגו בסוגיית הגמרא בדף יב ב באשה האומרת: "נאנסתי" ומחלוקת התנאים, נרחיב את היריעה על הנחת ה"מיגו" בשיטת הרמב"ם, ונבדוק את משמעות תפישתו של הרמב"ם בכמה סוגיות בהן נחלקו אמוראים וראשונים לגבי תקפותו של מיגו. המקורות להלן מניחים היכרות עם הדיון הבסיסי על המיגו שיש לטוענת "משרסתני נאנסתי", הקשיים והפתרונות הראשיים שהועלו בראשונים (רש"י, רשב"א, רא"ה או ריטב"א), וכן הסבר הגמ' בשיטת ר' יהושע בדף טז א על הודאתו לחכמים במקרה של "הפה שאסר" והסיבה למחלוקתו כ"ששור שחוט לפניך", בעיקר ברש"י ועדיף גם רמב"ן. האחרונים, למשל ר' אלחנן ווסרמן בקובץ שעורים, שדבריו הובאו להלן בתחילת סעיף 4, הציעו שתי דרכים עיקריות להבנת ה'מיגו'. חשבו על היחס בין ההבנות המקובלות לדברי הרמב"ם והתעמקו בדבריו המקור העיקרי הוא הרמב"ם בהל' טוען ונטען, ו, א; וסביבו ייסוב השיעור. חלק הארי של המקורות הובא להלן במלואו כדי להקל על העיון. סעיפים 1-4 יידונו בעז"ה בשיעור. סעיף 5 להרחבה והעמקה. (מי שלא מכיר, יימצא את יסודות המיגו בקובץ שעורים הנ"ל ובחידושי ר' שמעון שקופ בסוף המקורות)
בשיעור הרב הביא את שפת אמת פרשת יתרו שנת תרל"ו. השפת אמת מתייחס לקושיית האבן עזרא - איך יכול להיות הציווי "לא תחמוד"? איך האדם יכול לכפות על הרגש שלו? השפת אמת מציע תירוץ משלו, מביא את תירוצו של האבן עזרא ולבסוף מבין שהתירוץ האמיתי הוא שילוב של השניים, מהי הדרך האמיתית והנכונה לכוף את ליבנו?
בתנ"ך יש כ100 פעמים ויכוחים של נביא עם ה', זה מעלה את השאלה האם ה' כפוף למשהו?
בשיעור עורך הרב תמיר סקירה היסטורית על היווצרותו של עולם החרדי ועל מאפייניו ההשקפתיים והחברתיים היום.
הפסוקים כ'- כה' בפרק יט' נראים די מוזרים במבט ראשון. הם חוזרים בחלקם על דברים שנאמרו ממש לפני כן ובחלקם אף סותרים אותם. בשיעור הרב מציג את שיטתו למתי נאמרו פסוקים אלו ומה המיקום שלהם דווקא במעמד הר סיני יכול ללמד אותנו על האופן בו ה' רוצה לתת את התורה.
אנו רגילים לחשוב שהמשמעות הפשוטה של המן היא בבחינת "למען אנסנו הילך בתורתי אם לא". אך בשיעור זה הרב יעמיק במשמעות המן והמשמעות שלו מבחינת המקום של עם ישראל תחת ה' לכל אורך תקופת המדבר ועד הכניסה לארץ.
בשיעור הרב מביא את השפת אמת תרמ"ג, ומתאר את המהלך שבני ישראל עברו בזמן יציאת מצרים בכלל, ומעמד קריעת ים סוף בפרט. עם ישראל, על אף שכבר יצא ממצרים עדיין היה במעמד של עבדים: "סגר עליהם המדבר", איך קריעת ים סוף הצליחה לעורר את דיבורו של עם העבדים, והפיכתם לבני חורין?
בשיעור, הרב שרלו הקדים את מסכת שיעוריו בדבר הלכות לשון הרע של ר' ישראל מאיר מראדין - 'החפץ חיים'. הרב הסביר מהי הבשורה של החפץ חיים, בכתיבת ספר הלכות לשון הרע, לראשונה. מה הרווח ומה ההפסד בפירוק הרעיון המהותי של איסור לשון הרע להלכות השונות?
בשיעור הרב התעסק במקור לחובה/איסור/זכות לקיצור חיים עבור אדם השרוי בסבל.
