ר"ע לומד שמצוות תשביתו חלה ביום י"ד משום שאי אפשר לפרש שהאמור: "ביום הראשון תשביתו" מוסב על יום ט"ו – שכן יש בו איסור מלאכה, והבערת החמץ היא מלאכה. רבא הסיק מדברי ר"ע שלוש הלכות. בשיעור הרב עוסק בשיעור בשתיים מהן העוסקות בהבערה ובדין "בתוך שהותרה מלאכה ביו"ט לצורך – הותרה נמי שלא לצורך".
בשיעור זה הרב שרלו מברר את שיטת התרגום והפירוש של אונקלוס במקומות שונים בתור הכנה לפירושו לשיר השירים.
בשיעור הרב מדבר על ההשוואה בין מעמד הסנה להקדשה של משה במצרים, ומשווה בין שם הוו-יה לשאר שמות ה'.
בשיעור הרב מברר את שיטת רבא באיסור חמץ משש שעות ולמעלה, ודרך יישוב התמיהות בשיטתו הוא מגדיר את אופיו של החמץ ואת סיבת איסורו בקרבן פסח.
בשיעור הרב איתמר עוסק בעבודות הצדיק בהשפעת שפע לעולם ומתבונן בשתי תפיסות מנוגדות ומשלימות בנושא.
בשיעור הרב שרלו מביא את הרמב"ן, את כרוזי הרב צבי יהודה ודן בשאלה האם דברי הרמב"ן רלוונטים לימינו?
האם התורה הנחתה אותנו איך להתנהל ברמה המדינית? האם אנחנו מחויבים לשים עלינו מלך, או שאנו חופשיים לבחור שלטון כרצוננו?
בשיעור הרב הביא את דברי עקידת יצחק לגבי ההבדל בין סדום לפילגש בגבעה, והמסקנות מרחיקות הלכת של ההבדל הזה לפסיקה ציבורית.
אין ביהדות, עד לזמן האחרון, אף מקור שמתאר את המותר ואת האסור לגבי תקשורת, מהסיבה הפשוטה שהיא נוצרה לא מזמן. אז האם תקשורת היא לשון הרע? האם לשון הרע הוא ייהרג ובל יעבור?
בעקבות המלחמה שלצערנו פרצה בין רוסיה לאוקראינה ראש הישיבה הרב שרלו העביר שיעור מיוחד במסגרת בית המדרש הציבורי בנוגע ליחסינו למלחמה מתוך לימוד במשנת הראי"ה.
