במקומות שונים בתלמוד הבבלי מופיע המושג "תחילתו בפשיעה וסופו באונס". לאורך המאמר ננסה להתחקות אחר משמעות המושג בהופעותיו השונות וננסה להגדירו. בשל ריבוי המקורות שביטוי זה מופיע בהם נוכל להתחיל לענות על השאלות המרכזיות שעולות סביב המושג הזה רק לאחר הצגת הסוגיות וסידורן. נפתח את המאמר בהצפת שאלות העולות מתוך הסוגיה בבבא קמא, משם נעבור לסקירת הסוגיות האחרות, ולבסוף ננסה לברר את התפיסות השונות של הגדרת המושג ודינו.
עיקר התמקדותנו יהיה בהגדרת "אשו משום חציו" בתחומים אחרים: האם זהו כלל הלכתי עקרוני, המלמד דין בדיני גרמא ושייך לכל תחומי ההלכה, או שמא זו הגדרה של חיוב בנזקי אש דווקא.
בדברים הבאים ננסה להראות שמתוך עיון במימרות שונות של רבא, המתייחסות למשנה הראשונה ולשאלות נוספות הקשורות בה, עולה תיאוריה מגובשת של עולם הנזיקין שאותה הביע רבא בסדרה של מאמרים פרשניים והלכתיים – שיש לה השפעה רבת עוצמה על עיצוב התפישות ההלכתיות של עולם חושן משפט.
העיקרון היסודי של דיני הנזיקין א. כמה אבות נזיקין הן? ב. חידושו של הרא"ש בסוגיית בהמה שאכלה מעל גבי חברתה וקופצת ג. השלכות נוספות של חידושו של הרא"ש ד. חיוב המזיק אפילו כשהוא פועל בהיתר ה. מקורות לחידושו של הרא"ש שהניזק הוא הגורם את החיוב או הפטור ו. נזק בחצר השותפים וכיו"ב – מה הדין כששני הצדדים נוהגים כשורה? ז. זכות הקניין וזכויות אחרות כגורם בדיני הנזיקין ח. סיכום ט. רשימו – מבט נוסף לעומק
הסדר ממוני אזרחי, איסור הלכתי וערך תורני. האם ישנו איסור לכתחילה מן התורה להזיק, או שהאמור בפרשת משפטים מתאר הסדר תשלומים ממוני לאחר מעשה בלבד, ללא תשתית איסורית פלילית? במילים אחרות, האם דיני הנזיקין שייכים לחלק "חושן משפט" בלבד או שהם שייכים (גם) לחלק "יורה דעה"?
המשך השיעור הקדמות לספרי קודש: הרחבת ה״אני העצמי״ במשנת רש״ש שקאפ ובמשנת הראי״ה. נושא מרכזי ביותר.
הרב איתמר אלדר בשיעור כללי לכבוד חג הפסח- דיני הסיבה בליל הסדר. מה שורש המצווה? מה דין מי ששכח? מי בכלל פטור ולמה?