בספר שמות ישנם כמה ציווים חוזרים ונשנים על השבת שבמבט ראשון נראים מיותרים. בשיעור הרב יראה כי ישנו ציווי כפול על השבת בפרשיות קודמות ושבפרשתנו הציווי מאחד בין שני הקצוות של השבת, מצד אחד שבת לעם ישראל ומצד שני שבת לה'. הרב יסביר גם מה עומק המשמעות של סיפור השבת באופן הכפול ואז המאחד.
בשיעור מתייחס הרב איתמר לשאלה: האם המשכן הוא לכתחילה או בדיעבד, ומה ניתן ללמוד מכך על מהות המשכן וכליו ע"י המבנה האדריכלי בו הם בנויים?
בשיעור הרב משווה בין פרשת עבד עברי אצלנו בפרשה, בפרשת בהר ובספר דברים, מראה את הייחודיות והנקודת מבט בכל פרשה, ומה ההבדלים ביניהם אומרים.
הפסוקים כ'- כה' בפרק יט' נראים די מוזרים במבט ראשון. הם חוזרים בחלקם על דברים שנאמרו ממש לפני כן ובחלקם אף סותרים אותם. בשיעור הרב מציג את שיטתו למתי נאמרו פסוקים אלו ומה המיקום שלהם דווקא במעמד הר סיני יכול ללמד אותנו על האופן בו ה' רוצה לתת את התורה.
אנו רגילים לחשוב שהמשמעות הפשוטה של המן היא בבחינת "למען אנסנו הילך בתורתי אם לא". אך בשיעור זה הרב יעמיק במשמעות המן והמשמעות שלו מבחינת המקום של עם ישראל תחת ה' לכל אורך תקופת המדבר ועד הכניסה לארץ.
בשיעור הרב איתמר דיבר על קורבן הפסח המופיע בפרשה והסביר מדוע הוא למעשה מהווה את תהליך ההתחדשות של בני ישראל לקראת כריתת הברית מול הקב"ה והפיכתו לעם.
מה המשמעות בהתגלות של ה' בשמו המפורש למשה לעומת ההתגלות שלו לאבות, וכיצד שינוי השם בהתגלויותיו מבטאות את תפקיד ההתגלות.
אנו מכירים במקרא נבואות הקדשה רבות אצל ישעיהו, ירמיה ויחזקאל. לכל אחת מהנבואות הללו ישנה משמעות פנימית המתגלה בספר. מה אם כן תפקידו של הסנה הבוער בנבואת ההקדשה?
