האם אחרית הימים זה דווקא בעתיד רחוק כלשהו? ואלי זה בימינו? על כך במאמר הבא
המקום בו דומה כי התמוטטה הערבות ההדדית לחלוטין הוא תחום החינוך. שני כתובים מכחישים זה את זה - הכתוב הראשון בו כל אדם מבקש לילדיו את החינוך הטוב ביותר, ואינו מוכן להסתפק במה שהוא פחות מכך* הכתוב השני הוא החובה והאחריות לכלל האומה הישראלית, וההבנה כי אין אנו עומדים מול ריבונו של עולם כיחידים בלבד, אלא גם כאומה, ואם החינוך הכלל ישראלי יהיה ירוד - לא עשינו דבר. אנו עצמנו לא מצאנו את הכתוב השלישי המכריע ביניהם, ובשנים האחרונות קשה להצביע על מנהיג כמו יהודה, המוכן להיות ערב לכולם, ולא רק לדאוג לחינוך ילדיו ועצמו.
אין קיצורי דרך. חלומות באספמיא על הקמת מנהיגות בכוח* דברים הנשמעים כאילו פעילות כוחנית היא זו שתביא את הציבור לכרוע בפני האמונה של המנסה לכפות אותה* רצון להתנתק ואי נכונות לשאת בעול עם הציבור* כעס ונזיפה מתמדת באחרים הנתפשים כ"רעים" שבסיפור - אלה לא מובילים לשום דבר. הם מהווים פורקן לא רע לכעס ולתסכול, אך בסופו של דבר מובילים אל מחוץ למחנה. יהודה הוא הנבחר למלכות.
חג חנוכה הוא החג של הזהות היהודית. בחג זה אנו מציינים את היכולת של עם ישראל לשמור על זהותם אל מול פיתויים שונים וגם אל מול כפייה בכוח. האם מצב כזה אפשרי גם עבור כל אחד, מהם הכלים שיכולים לאפשר מצב שכזה?על כך ועל פרשת השבוע במאמר הבא
בשיעור הרב מדבר על השינוי בדמותו של יהודה, ממכירתו את יוסף ועד ההתנדבות להצלת בנימין.
בשיעור זה נעיין בהכנות יעקב למפגש עם עשו ובמאבק עם המלאך. הרב יפרט על המשמעות שיש בשמו של יעקב ובשמו של ישראל והבחינה שקיימת בכל אחד מהם.
יוסף הצדיק הוא מורה דרך לדורות. אפשר להתמודד, לעמוד בפני הפיתויים ולהצליח.הרב שרלו על עמידה במשברים לאור פרשת השבוע
המאמר מנסה להתחקות אחר דרכי הנהגתו של יוסף וללמוד מהם דרכי התנהגות לעולם מתירני.
פרשת יהודה ותמר משננת לנו שוב כי מדובר במישורים שונים מגוונים ומורכבים. התביעה התורנית אינה מסתפקת בכך שהדבר "בסדר" מבחינה משפטית ומסגרתית, כי אם תובעת תביעה עליונה של קבלת אחריות להתנהגות ערכית ומוסרית.
בשיעור נבחן את פשט הפסוקים ונבין מה תפקיד חיזיון הסולם ליעקב. ננסה לטעון שהחיזיון מראה את פעולת ההשגחה של ה' מחוץ לארץ ונראה את התובנה שיעקב מסיק מהחיזיון
בשיעור הרב הסביר על הבחינה הכפולה שיש בסיפור הברכה, מצד אחד על הצדק שיש בקבלת יעקב את הברכה, ומצד שני, הדרך שבה התורה מציגה את המעשה כלא הוגן כלפי לעשו.
בשיעור הרב מציג את הגעת עבד אברהם לבתואל ששם הוא מדבר על הציווי שהוא קיבל מאברהם, אך יש שוני בין מה שהעבד צווה למה שהוא אמר לבתואל, מה הגורם לשוני הזה?
בכל המפגש של אברהם עם המלאכים לא ברור מי פונה למי, ואיפה ה' נוכח בשיחה. בקריאה זהירה של פשט הפסוקים ניתן לראות את המבט העמוק של אברהם במציאות לעומת מבט לוט, וכן קריאה משמעותית לימינו.
בשיעור הרב מדבר על תחילת הפרשה והציווי של אברהם ללכת לארץ כנען, אל מול סוף הפרשה הקודמת שבה תרח מתחיל ללכת לארץ כנען. בנוסף הרב מדבר על הנטישה של לוט את אברהם לארץ סדום.
בשיעור הרב מתייחס לעובדה שנאמר על נח "ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה ה'". מאיזה קללה נח בא לנחם? דרך השאלה הזאת נגיע ליחסי האדם והאדמה, ומה משתנה כל פעם בעקבות חטא מסוים.
בשיעור הרב מסביר על העובדה שמשה יודע שהוא הולך למות בקרוב, ועם ישראל יחטא בהמשך. אבל משה לא משאיר את עם ישראל לבד ומשאיר איתם 2 עדים, התורה והשירה. הרב מסביר מה הן התורה והשירה, ואיך ומתי הם ישמשו לנו עדים.
בשיעור הרב מתאר את מעמד הברית בערבות מואב, מראה מדוע משה משתמש במילה "היום", ומסביר מדוע יש עמימות מכוונת לגבי מקום כריתת הברית.
הרב שרלו דן בשאלת הצדק החברתי ועבודת עובדי הקבלן בישראל דרך משקפי הצדק של אברהם אבינו בפרשת השבוע