חיפוש

הרב יובל שרלו 12.12.99

שאלה

לכבוד הרב שרלו:    נוכח העוול העצום במימדיו שנגרם למפוני גוש קטיף   ההתאכזרות הכמעט אנטישמית של הרשויות   חוסר האונים של המפונים     ליבי נקרע בשאלת יחסי העתידי למדינה: מחד   אני אוהב אהבת נפש את מדינתי הקטנה והיפה ואת חיילי צה``ל.  מאידך   אני חש כי חלק גדול מציבורינו ומרבנינו   שנקטו בקו ממלכתי בעקירה הנכחית (ואני נמנה עמהם) טעה טעות חמורה    שאלתי היא   האם לא יהיה נכון יותר לשבור את הכלים בעקירה הבאה שבעזרת ה` לא תהיה   אך אם תהיה וקרוב לוודאי שכך יהיה   האם ייתכן שנאפשר רמיסת פרטים רבים כ``כ בשנית רק ע``מ  לקיים את הכלל? הרי זו מציאות ברורה וודאית - העוול הנורא שנגרם למפונים.  האם לא יהיה נכון לנקוט בכל האמצעים מלבד אלימות נגד חיילים בכדי לעצור את המהלך   קרי: סרבנות המונית   השחתת רכוש צהל``י - אני כותב את הדברים בכאב עז! שירתתי כחייל קרבי והשם ``צ.ה.ל`` עדיין ממלא אותי בגאווה   אך אולי זו הדרך   לשבור את הכלים   לשדר למדינתנו הרדומה שכך אי אפשר.  בתומ``ר   

תשובה

    שלום וברכה  אני מבין כי אתה חש שהציבור שנקט בקו ממלכתי טעה טעות חמורה.  איני רואה עמדה זו כטעות חמורה אלא להפך – כדרך הנכונה מבחינה הלכתית   מוסרית ומעשית.  כדי להסיר ספק אדגיש כי יחס השלטונות ובעיקר העובדה אי-ההיערכות הראויה לקליטת המגורשים הם עוון לא יכופר.   ברם   העיקרון היסודי שלא כופים על כלל ישראל נותר בעינו. לא כופים על כלל ישראל בשל העובדה שאין כזה דבר; לא כופים על כלל ישראל בשל העובדה שחשיבות התיישבותנו בכל מרחבי ארץ ישראל היא בשל היותנו מבטאים את הקשר בין כלל ישראל לבין ארץ ישראל ואין אנו מבקשים את טובת עצמנו בלבד כי אם את שליחות האומה; לא כופים על כלל ישראל בשל העובדה שהדבר יביא לפיקוח נפש המוני של כלל ישראל; לא כופים על כלל בישראל גם בשל הצד המעשי – היותנו מיעוט שיובס באלימות קשה ומוצדקת כלפי מי שפועל באלימות   גם אם היא אלימות "רכה".  לא נעצור דבר בדרך זו   אלא נביא לריסוק מוחלט.  בכלל זו טעות לנהל את המאבק נגד על כתפיו של הצבא   בניסיון לפוררו מבפנים על ידי קריאה לסרוב פקודה ומבחוץ על ידי מאבק נגדו בדרך של השחתת ציוד   הצבת מחסומים אנושיים וכדו'. את המאבק יש לנהל על רוח האומה ולא על כלי הביצוע של המדיניות.    כל טוב ושלא נדע