עיסוק בתורת הסוד לציבור הרחב, ולגילאין צעירין בפרט
הרב יובל שרלו 26.04.18
שאלה
"כבוד הרב שלום,
הנני תלמיד בישיבת הסדר, ושומע רבות במסגרת לימודי את שיעורי הרב. מזה מספר פעמים שנתקלתי בהנחיה כללית של הרב גבי לימוד תורה, שהיא ""לא לירות את החץ ורק לאחר מכן לסמן את המטרה"". במסגרת עבודה שאני כותב בנושא עיסוק בפנימיות לגילאים הצעירים, אני נתקל בקושי באשר להנחיה זו. אשמח אם הרב יוכל לעזור לכוון ולדייק בלימודי.
אחד המקורות המרכזיים אשר נתקלתי בו במהלך העבודה הוא הגמרא בחגיגה דף יג עמ א, שם מובא דיון בין האמוראים באשר למי ראוי לעסוק ברזי התורה.בעקבות המשנה הראשונה בפרק הקובעת כי אין דורשין במרכבה ביחיד, מוצגות דעותיהם של רבי זירא( אשר פוסק כי ניתן למסור ראשי פרקים למי שלבו דואג בקרבו) ורבי אמי (פוסק כי אין מוסרים סתרי תורה אלא למי שהוא שר חמישים נשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש). הבעיתיות במקור היא שקודם כל לכאורה האמוראים אינם עוסקים באותו הנושא, וגם הכותרות הניתנות אינן מפורטות(מה הם בדיוק סתרי תורה וראשי פרקים). ההתייחסות בפוסקים היא מועטה, ומי מביניהם שכן כותב בנוגע לדיון זה אינו מחלק בין סתרי תורה לראשי פרקים. מה שמהווה בעיה עבורי היא העובדה שכפי ציינתי קודם, אני רוצה ללמוד בצורה כנה ככל הניתן, ונדמה היה לי שדבריו של רי אמי מורים באופן ברור כי העיסוק ברזי תורה נועד לאנשים יחידי סגולה, בגיל מבוגר( לפחות ע""פ חלק מהפירושים). יחד עם זאת, המפגש עם דבריהם של חלק מגדולי הקבלה, ואיגרותיו של הרב קוק בנושא מפנות למסקנה שהיא הפוכה מזו. תחושתי היא שהגמרא בחגיגה היא מקור חזק מאוד שלא ניתן להתגבר עליו( עצם זה שאני מרגיש שאני צריך ""להתגבר עליו"" כבר מראה לי שאני אינני כנה מספיק)
אשמח אם הרב יוכל לעזור לי ב:
1) דיוק המהלך העיוני שלי ובירור נכון יותר של הסוגיה
2) הדרכה כיצד לשמור על כנות בלימוד בצורה מאוזנת ונכונה
"
תשובה
"שלום וברכה יישר כוח על השאלה החשובה, ושאלת חכם חצי תשובה.יסוד הכל הוא בחוסר האפשרות שלנו לפענח את כוונת האמוראים באומרם ""רזי תורה"". האם הכוונה היא לנושאים שהזוהר עוסק בהם ? שכתבי האר""י ? וכדו'. לא זו בלבד, אלא שגם הביטוי ""מוסרים"" מחייב פענוח, שכן הדברים כבר אינם ניתנים במסירה על פה, כי אם הודפסו בספרים, ואם כן, מה המשמעות של איסור המסירה, והאם הדבר מטיל אחריות על מבקש הדעת – הלומד עצמו – או על אלה שיש עמהם סודות עמוקים שלא הודפסו. מה לימד אותנו אפוא הרב זצ""ל ? נראה מדבריו שהוא לימד אותנו שהפנייה אל תורת הסוד ואל לימודה מחייבת קשב פנימי עמוק מאוד. במקום בו האדם חש שהוא משתוקק לסוד, שהסוד מיטיב עימו, שהוא מרומם את עולמו הפנימי ובד בבד מעצים את ההתקשרות שלו לעולם ההלכה המעשית, שהלומד עסוק גם בעבודת המידות שלו ובתיקונו המתמיד – לא זו בלבד שהוא רשאי לעסוק בסוד, אלא שהוא חייב לעשות זאת. ברם, כדי להגן על ההיגיינה הנפשית שלו הוא אכן חייב לבנות פירמידה: לעסוק בנגלה, מתוכו לקיים את הנגלה, לעבוד את עבודת המידות, להתעלות, ולהיפתח אל תורת הסוד.ההשתוקקות אפוא אינה פגם, ואינה הופכת את הלימוד ואת העיון ללימוד ש""לא לשמה"", כי אם להפך – עדות היא שעל האדם להתקשר בתורת סוד זו. הדרך לעשות זאת היא, כאמור, בבניית הסולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה. כל טוב ויישר כוח"