בשיעור עובר הרב על הופעות שמות שבטי ישראל בתורה, ומראה איך כל פעם הסדר השונה מראה את השינוי במצב שבו בני ישראל נמצאים כרגע.
בשיעור הרב דיבר על הפסוק הפותח את הפרשה על השמיטה שמוזכר בו שהוא נאמר בהר סיני. מה תפקיד הדיבור בהר סיני ובמדבר סיני? מדוע הפרשה נמצאת שם ולא במקומה?
פרשת אמור פותחת בפרשיית המועדים. בגלל רוח הזמן מצאנו לנכון לדון בקורבן העומר. נלמד על משמעות ההבדל בין שעורים לחיטים, על זמני הקצירה, ומשמעות ההנפה במקדש
בפרשת קדושים ה' מונה מספר מצוות לאחר הציווי להיות קדושים. נוכחותן של רבות מהמצוות נראות מתאימות לרשימה כה חשובה שמדגישה את קדושת העם. אך מספר מצוות תמוהות ולא מהותיות לכאורה גרמו לרבים לטעון כי רשימת המצוות היא שרירותית ותכליתה ללמד שאין פער בין מצווה למצווה ושכל המצוות קדושות. בשיעורנו הרב יראה את גישתו השונה ויבאר את חשיבות זוג המצוות הסתומות ברשימה זו שהן איסור אכילת שלמי נדבה ביום השלישי וביאה על שפחה נחרפת. נלמד מה עומק משמעותן של שתי המצוות הללו
בספר שמות ישנם כמה ציווים חוזרים ונשנים על השבת שבמבט ראשון נראים מיותרים. בשיעור הרב יראה כי ישנו ציווי כפול על השבת בפרשיות קודמות ושבפרשתנו הציווי מאחד בין שני הקצוות של השבת, מצד אחד שבת לעם ישראל ומצד שני שבת לה'. הרב יסביר גם מה עומק המשמעות של סיפור השבת באופן הכפול ואז המאחד.
בשיעור מתייחס הרב איתמר לשאלה: האם המשכן הוא לכתחילה או בדיעבד, ומה ניתן ללמוד מכך על מהות המשכן וכליו ע"י המבנה האדריכלי בו הם בנויים?
בשיעור הרב משווה בין פרשת עבד עברי אצלנו בפרשה, בפרשת בהר ובספר דברים, מראה את הייחודיות והנקודת מבט בכל פרשה, ומה ההבדלים ביניהם אומרים.
הפסוקים כ'- כה' בפרק יט' נראים די מוזרים במבט ראשון. הם חוזרים בחלקם על דברים שנאמרו ממש לפני כן ובחלקם אף סותרים אותם. בשיעור הרב מציג את שיטתו למתי נאמרו פסוקים אלו ומה המיקום שלהם דווקא במעמד הר סיני יכול ללמד אותנו על האופן בו ה' רוצה לתת את התורה.
אנו רגילים לחשוב שהמשמעות הפשוטה של המן היא בבחינת "למען אנסנו הילך בתורתי אם לא". אך בשיעור זה הרב יעמיק במשמעות המן והמשמעות שלו מבחינת המקום של עם ישראל תחת ה' לכל אורך תקופת המדבר ועד הכניסה לארץ.
בשיעור הרב איתמר דיבר על קורבן הפסח המופיע בפרשה והסביר מדוע הוא למעשה מהווה את תהליך ההתחדשות של בני ישראל לקראת כריתת הברית מול הקב"ה והפיכתו לעם.
מה המשמעות בהתגלות של ה' בשמו המפורש למשה לעומת ההתגלות שלו לאבות, וכיצד שינוי השם בהתגלויותיו מבטאות את תפקיד ההתגלות.
אנו מכירים במקרא נבואות הקדשה רבות אצל ישעיהו, ירמיה ויחזקאל. לכל אחת מהנבואות הללו ישנה משמעות פנימית המתגלה בספר. מה אם כן תפקידו של הסנה הבוער בנבואת ההקדשה?
אז מי הוא המנהיג אותו אנו מחפשים, והיכן הוא נמצא? לאן נעלמו כל אותם ראויים להנהגה שבעבר הופיעו כשהדבר נדרש? כיצד ייתכן שיש בינינו רופאים גדולים, מדענים, סופרים, הוגי דעות ואנשי רוח, אולם מנהיגים אין בנמצא?
תפקידו של יוסף איננו ברור כל כך. מחד גיסא סיפורו מקבל חלק נכבד מאוד בספר בראשית ויש בסיפורו אלמנטים רבים הדומים לסיפורי האבות ובמיוחד ליעקב אביו. מאידך גיסא, יוסף, כידוע לנו, איננו אב וישנם הבדלים מהותיים בינו לבין האבות. מה אם כן תפקידו הייחודי של יוסף ואיך כל זה מתקשר למחלוקת חסידים וליטאים על סדר האושפיזין בסוכה?
בשיעור הרב דיבר על ההעדר המפתיע של רגשות יוסף בסיפוריו הראשונים עם אחיו, ועל ההופעה הפתאומית שלהם לאחר הגעתו למצרים. הרב מסביר כיצד רגשות אלו מבטאים את האידיאל המנהיגותי שיוסף מבטא.
רעיונות לפרשת ויחי שנכתבו ע"י הרב רונן נויברט מרבני הישיבה.
התקופה שבה אנו חיים מתאפיינת דווקא בבעיה הפוכה והיא חוסר היכולת לקבל שונות ולהכיל ייחודיות. הרעיון שיש לטפח את תרומתן של כל הקהילות והעדות מבלי למיין אותן לקרובות ורחוקות, עדיין לא הפך לנחלת הרבים.
