בשיעור הרב דן האם יש עיניין הצער של הנימול בזמן המילה והאם יש עניין שיהיה בהכרה בזמן המילה , ומתוך כך האם מותר להרדים את הנימול בזמן הילה מתוך עיון בשותי"ם של אחרונים
בשיעור הרב דן במקורות המבדילים בין מנחת העומר ושתי הלחם ומברר את מהות הספירה בעקבות ספירת ימי הזב ושנות היובל.
סימנים לגאולה וחזון העצמות היבשות
הדברים הגיעו בעקבות הפולמוס סביב הכנס שהתרחש השבוע של האתר 929. מה היחס אל הפצת התורה לעם היהודי ומה הדרכים הלגיטימיות לכך.
פרשת השבוע שלנו מזמנת הצצה להיבט מיוחד במינו בקשר שבין משה רבינו ובין ריבונו של עולם. הפרשה מוצפת פסוקים בהם מועצם מאוד מעמדו של משה רבינו מול הקב"ה.
תודעת הצבא וחובת הגיוס למרכז ההוויה הישראלית עולה מפעם לפעם לכותרות. מעודנו ידענו כי הצבא הוא חלק בלתי נפרד מתקומת ישראל, והשרות בו הוא מצווה גדולה מן התורה. מצווה זו כה גדולה, המתבטאת בנזיפת משה רבינו בשני השבטים "האחיכם יצאו למלחמה ואתם תשוב פה". מראשית ההלכה לארץ מוקם צבא, וזכות גדולה היא ליטול חלק במצווה הגדולה של השרות בו.
פרשת השבוע פותחת את הפתח הגדול לקיומה של כהונה רוחנית, וזה חלק בלתי נפרד מהמבנה של עם בישראל - רק בזהירות.
לעתיד לבא, תתפשט הקדושה בכל מקום ועם זאת יהיה בכוחנו להכיל ולקלוט את עצמת הגילוי. "והיה ה´ למלך על כל הארץ - ביום ההוא יהיה ה´ אחד ושמו אחד". אז ורק אז, נזכה לקרב את כל הגויים לעבודת השם, מתוכו וקדושתו של בית המקדש ומכוחה של ארץ ישראל - "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים".
הרב שי פירון לומד מפרשיית ארבעת הבנים שבפרשה עקרונות לשולחן השבת של כל אחד וילדיו
ישנם גם דברים שלא חייבים לעשות; הביטוי "לצאת ידי חובה" הוא ביטוי חשוב מאוד, המלמד שיש חובות שצריך לקיימן, אולם יש לו גם צל, צד הפוך: היוצא ידי חובה אינו יוצא ידי זכות
כל פסוקי הפרשה שלנו מכוונים יותר ויותר אל ההטמעה הגדולה שאמונה בהשגחה פרטית ובליווי הצמוד של הקב"ה את העולם אינה מהווה תירוץ והרחקת אחריות האדם.מסרים מפרשת השבוע
פרשת הברכה והקללה מלמדת אותנו כי הקשר בינינו ובין הקב"ה נושא בחובו גם את שפת החובות. זו זכות גדולה להיות חלק מקהל המאמינים, אך זכות זו כוללת בתוכה גם חובות. גם בשעה שמצטברים עננים בחיי האמונה, הקשר נעשה קשה, ויש רצון לפרוק את העולם ולשכוח כי מדובר חיי זוגיות מחייבים – באה פרשת השבוע ומזכירה לנו כי נכנסנו ברצון חופשי לברית זו
