אנו רגילים לחשוב שהמשמעות הפשוטה של המן היא בבחינת "למען אנסנו הילך בתורתי אם לא". אך בשיעור זה הרב יעמיק במשמעות המן והמשמעות שלו מבחינת המקום של עם ישראל תחת ה' לכל אורך תקופת המדבר ועד הכניסה לארץ.
בשיעור הרב מביא את השפת אמת תרמ"ג, ומתאר את המהלך שבני ישראל עברו בזמן יציאת מצרים בכלל, ומעמד קריעת ים סוף בפרט. עם ישראל, על אף שכבר יצא ממצרים עדיין היה במעמד של עבדים: "סגר עליהם המדבר", איך קריעת ים סוף הצליחה לעורר את דיבורו של עם העבדים, והפיכתם לבני חורין?
בשיעור, הרב שרלו הקדים את מסכת שיעוריו בדבר הלכות לשון הרע של ר' ישראל מאיר מראדין - 'החפץ חיים'. הרב הסביר מהי הבשורה של החפץ חיים, בכתיבת ספר הלכות לשון הרע, לראשונה. מה הרווח ומה ההפסד בפירוק הרעיון המהותי של איסור לשון הרע להלכות השונות?
בשיעור הרב התעסק במקור לחובה/איסור/זכות לקיצור חיים עבור אדם השרוי בסבל.
בהמשך לנושא הנחלה, הזכויות והתפקידים של הלווים שמונה הרמב"ם בסוף ספר זרעים, הוא כותב הלכה רעיונית שכל אדם שנדבו ליבו ללמוד תורה ולהקדיש עצמו לה' מבורך ומוזמן לעשות כך. מתוך כך הרב הציג שלוש גישות - שני הקיצונות ואת דרך האמצע באיך לראות את עניין השיוויון בנטל והשאלה האם על החברה להקדיש קבוצה מובחרת של לומדי תורה.
בשיעור הרב שרלו מציג את מוסר הנביאים כפי שבא לידי ביטוי בספר עמוס, בנבואותיו כנגד התפיסה השגויה של עם ישראל.
בשיעור הרב קרא את הפרקים הראשונים של ספר עמוס, הסביר את המציאות באותה תקופה, והסביר את נקודת המבט הנבואית מבחינת המוסר.
השיעור יעסוק בארבעה מעגלים של הסוגיה: תקנת כתיבת גט לפני יציאה למלחמה – שש שאלות הדרבנן (המצב מדאורייתא, למה לשנות, באיזה מסלול, באיזה תוקף, מה תוקן וכיצד זה פותר את הבעיה, השלכות נוספות]: סוגיות מקבילות (בקיצור): בבא מציעא נט ע"א השורות הראשונות; בעל הטורים במדבר לב, כא; למה תיקנו ? רש"י; שו"ת הרמב"ם תלט; מה תיקנו ובאיזה מסלול: רש"י, רבינו תם, רשב"א כתובות ט ע"ב ריטב"א כתובות ט ע"ב; [למה לא תיקנו מסלול אחר: ראו בדיונים של הרב הרצוג והרב גורן]; האם זה פותר את כל הבעיות ? משנה גיטין פרק ז משנה ג, ד מח' התנאים; ופיה"מ שם הבעיה שאם התייחדו; השלכות לגבי גט על תנאי בכלל: דינו של רבי יחיאל מפאריש במרדכי מסכת גיטין פרק מי שאחזו רמז תכג; עמדת המהרש"א שזה מתאים בדיוק לעמדת התוס' אצלנו: מסכת גיטין דף צ עמוד ב; [חילוקים בדינו בשו"ת מהר"ם לובלין קכב; [ההתייחסות לאומדן דעתו של אוריה - ערוך השולחן אבן העזר קמה ל]. הדיון על חידוש דין זה בהקשר של צה"ל: נכתבו על כך הרבה דיונים כבר בימי מלחמת העולם הראשונה. במקורות מובאים ציטוטים קצרים מאוד מדברי הרבנים הרצוג וגורן זכר צדיקים לברכה; מול זה את דברי הרב קוק בעין אי"ה; מה המשמעות של תקנה זו לגבי מעשה דוד בבת שבע בתורה שבעל פה ? בראשונים השונים על הסוגיה; שבת נו ע"א; מהר"ל באר הגולה; בין השאר כדאי לראות את פירושו המקורי של הפני יהושע שבת נט ע"א. איך מתיישבים הדברים בפשוטו של מקרא ?
שני הנושאים המרכזיים הנדונים במפרשים סביב מאמרו של רבי אלעזר: "האומר פ"פ מצאתי נאמן לאוסרה עליו": הם הכלל: "שוויה אנפשיה חתיכא דאיסורא" ודיני הספקות, ובמיוחד ספק ספיקא – ועוד נמשיך לדון בהם בהרחבה בעז"ה בשיעורים היומיים. אך דומני שיש חשיבות גדולה בהנחת יסודות הדין בפרשיות התורה: פרשת מוציא שם רע |(טענת בתולים) ובפרשת סוטה – ומשם לחזור לסוגיה ולהבין אותה. שתי הפרשיות מהוות רקע לסוגיה, והעיון בהם יכול לפתוח כיוון מחשבה מקורי להבנת דינו של ר"א. בשיעור נדון, אם כן, בפרשיות בתורה ובדברי חז"ל עליהן: פרשת מוציא שם רע ופרשת סוטה (תחילת הפרשיה – ללא תהליך הבדיקה). פרשת סוטה נזכרת בסוגיה כשהגמ' מעוררת על סתירה בין שני מאמרים של רבי אלעזר,(ומי אמר ר"א הכי...), ונראה את מסלולי ההבנה העיקריים של הקושיה והתירוץ: רש"י ותוס' מצד אחד ורשב"א וריטב"א מצד שני. יש לעמוד על הממד העקרוני של פירושיהם. מתוך עיון בפרשיות יחד עם פירושיהם בדברי חז"ל במדרשי ההלכה ובסוגיות התלמוד, נסו לעמוד על ההבדלים והמתחים ביניהן ועל המשמעות הרחבה של המימרות הסותרות לכאורה של רבי אלעזר, יסודותיהן – וההבדל שביניהן.
אפשר ללמוד את דף המקורות כדיון מהותי והלכתי על פסק הציץ אליעזר עם תביעת גט של אשה שעיוורה את בעלה, שמובא בסוף המקורות. אפשר גם ללמוד אותו מתוך הסוגיה, ולראות איך מושג צומח, מעלה ענפים, מוגדר ומסוייג, ולשאול מה המשמעות של זה. השיעור ייפתח (פרק א של המקורות) במחלוקת אביי ורבא בסוף סוגיית גר קטן (יא א) על מעמד הכלל: "לא יהא חוטא נשכר" בקשר לסוגייתנו, ומשם יתרחב למבט כללי על טענה זו, ולשאלה עד כמה משפיע השיקול הערכי-מוסרי על עיצוב ההלכה או שינויה במקרים שונים. אליהו הנביא קרא כלפי המלך אחאב: "הרצחת וגם ירשת", המהווה אולי ביטוי ראשוני לעקרון ש"לא יהא חוטא נשכר". בחלק השני של השיעור שיעור (פרק ב) נשאל האם יש לדברי אליהו מעמד הלכתי?
