מתוך עיון בדברי הרמב"ן על שני הפסוקים הבאים בספר דברים יד א-ב: "בָּנִים אַתֶּם, לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם: לֹא תִתְגֹּדְדוּ, וְלֹא-תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם--לָמֵת. ב כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ; וּבְךָ בָּחַר יְהוָה, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, מִכֹּל הָעַמִּים, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה" פתחנו את השבוע בלימוד יסודות חשובים בנוגע ליחסה של התורה לרגשות ולתחושות הטבעיות שיש לאדם במהלך חייו. וראינו כיצד התורה נותנת מקום לאותם תחושות ומאפשרת לנו לתת להם מקום וביטוי בחיינו הרוחניים. שבוע טוב!
למדנו את את דברי הרמב"ן על מצוות התפילין מתוך פרשת בא - ספר שמות פרק י"ג פסוק ט'ז. הרמב"ן שם דן בסוגי הכופרים ומה תהיה הדרך להשיב בליבם את האמונה - בדבריו הרמב"ן מגיע למסקנה שהאמונה תשוב מתוך נס גלוי שיהיה לעיניהם. וישנם מצוות שנועדו בכדי להזכיר לנו את אותם אירועים משמעותיים, אבל לא כזיכרון היסטורי אלא זיכרון פעיל שמעורר אותנו לאמונה גם היום אלפי שנים אחרי שארע.
בשיעור הרב מסרטט בפנינו את שיטתו האמונית של הרמב"ן בנוגע ליחס הראוי ללימוד מעשי האבות, ומתוך הבנה זאת מה עלינו ללמוד מהם ומהסיפורים שאנו לומדים עליהם. 'רגלם מוצבות ארצה וראשם מגיע השמימה'
השבוע עסקנו במצוות שילוח הקן מתוך הפרשה שלנו, ומשם הגענו לעיסוק בסוגיית ניתנת טעמים למצוות.
לימוד משותף מתוך פסקאות מתוך הרב קוק, ניסינו להבין יחד-במה תשובה בדור שלנו שונה מדורות קודמים.
בסרטון הרבנים בישיבה והתלמידים דנים דיון מעמיק בסתירה ( לכאורה ) בין הקודש ( קודש התורה , קודש הדמיות התנכיות , כבוד רבנים וכו') לעולם כיום (בדורנו)
גאולה אידאלית מול הגאולה בפועל, עיון בנושא דרך המפרשים בפרשת השבוע
הרב תמיר בלגעת ברוח עוסק בנקודה של האם מתי כמה ולמה צריך לשאול את את השאלה "לשם מה" ומתי צריך פשוט לעשות בלי לגמרי להבין מדוע
