דפי מקורות: https://docs.google.com/document/d/1RbGt8Q-qjCVolf5yrTYb-uv79HL-A5rn/edit?usp=sharing&ouid=100792278087170532872&rtpof=true&sd=true
דפי מקורות: https://docs.google.com/document/d/1dAwmd-lf_6jADwhNR5-_S_5mK4x7P35q/edit?usp=sharing&ouid=100792278087170532872&rtpof=true&sd=true
במשנה מופיעה הנקה כאחת מהמלאכות שאשה חייבת כלפי בעלה. הבעייתיות בהגדרת הנקה כחובה בכלל, וכחובה כלפי הבעל בפרט – מובנת מאליה. המתח בין מושגי החובה והמצווה, מחד גיסא, לבין חוויות טבעיות ונפשיות ראשוניות, ובצידן גם קשיים ומצוקות, מודגש בסוגיה זו ביותר. בלימוד ובשיעור ננסה לאור מחלוקות התנאים, האמוראים והמפרשים, להאיר את ההגדרות ההלכתיות ולברר מהותית את המתחים הנ"ל, ולהתבונן מעט בהיבטים השונים של התופעה הפלאית הנחבאת מאחורי המילה: הנקה.
דפי מקורות: https://docs.google.com/document/d/1H2ea77atbqFL2laie7VSdITHUWks6Xlh_br6fRLST4Y/edit?usp=sharing
כידוע, אדם שנאנס על ידי אחר ועשה עברה, פטור מעונש, שכן: "אונס רחמנא פטריה". השיעור יעסוק בשאלה האם ניתן להגדיר כאונס גם מצב בו אדם עבר עבירה כתוצאה של התגברות היצר. נחקור האם אונס הוא רק כאשר יש כפיה או אילוץ חיצוני, אובייקטיבי, או אולי לעתים גם מי שיצרו אנסו – יוגדר כאנוס. כמובן, השאלה מתפרטת למצבים שונים, ויש לה השלכות אפשרויות בנושאים שונים (ענישה, מעמד אישי, הכרעה בין אפשרויות וכו'). תנו דעתכם להבחנות אלה ולמשמעותן היישומית. המקורות מחולקים לפי סוגיות הגמ' השונות, ובסוף דיונים כלליים יותר. אין לנו סוגיה אחת מסודרת, נשתדל להקים אותה בעצמנו. היצר בו עסקינן ברוב הסוגיות הוא יצרא דעריות. ניתן להרחיב את השאלה לאונס של רעב, פחד מוות, וכדו' – מעט מזה יבוא להלן, אך מתוך ההקשר של הסוגיות בכתובות הדיון העיקרי יהיה ביצרא דעריות. השיעור מתכתב עם מחלוקת אבוה דשמואל ורבא על אשת איש שנאנסה, האם יש בה דין תחילתה באונס וסופה ברצון, חזרו לעיין שם. דפי מקורות: https://docs.google.com/document/d/1Y2RsyWGUczIYX9Nn6lsQ_DT-Gy22x-vh/edit?usp=sharing&ouid=100792278087170532872&rtpof=true&sd=true
דפי מקורות: https://docs.google.com/document/d/1-1VrDAC9AJP1HMDW-eqOdhH2B6Vd6eBd/edit?usp=sharing&ouid=100792278087170532872&rtpof=true&sd=true
סוגיית מזונות הילדים נדונה ב"ה היטב בשיעורים היומיים. היעדרה, לכאורה, של תשתית תיאורטית לחיוב ישיר ומהותי (לא צדקה ולא תקנה) של הורים במזונות ילדיהם (אב, ואף אם) בפסיקה ההלכתית, טורדת את מנוחתי. נחזור בשיעור למקורות ראשוניים ונדון גם בסוגיות שנראות רחוקות מסוגייתנו וננסה להציע כמה הצעות ליסודות של אחריות הורית על ילדיהם, וחיוב מזונות. חישבו על המקורות באופן חופשי, נסו לגלות מה יש בהם. האם הם באמת 'מספקים את הסחורה'? חשוב לראות לכה"פ עד סוף סעיף ג. דפי מקורות: https://docs.google.com/document/d/11JkOT30oD99eCDqZZtwGVr0r0G-VlDR9/edit?usp=sharing&ouid=100792278087170532872&rtpof=true&sd=true
במסכת שלנו מופיעה מימרת רב יצחק על תקנת אושא: "אמר רב יצחק באושא התקינו שיהא אדם מתגלגל עם בנו עד שתים עשרה שנה מכאן ואילך יורד עמו לחייו"(כתובות נ', א) המימרא הזמינה אותנו לעיין בחיוב האב ללמד את בנו תורה, כפי שמופיעה במסכת קידושין. ישנם 3 מקורות בפס' מהם ניתן ללמוד על החיוב: "ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם" (דברים ה', ב'), "ושננתם לבניך ודברת בם" (שם ו', ז') ו"ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם" (שם י"א, י"ט). על מספר שאלות עונה הרב איתמר בשיעור: 1. מה מקורות החיובים על האב ללמד את בנו תורה וללמוד תורה בעצמו? האם לימוד מפס' שונים מלמד תכלית שונה? 2. מהם גדרי החיוב? מה יש לעשות במקרים בהם יש קונפליקט בין לימוד תורה עצמי לבין לימוד הבן? לבסוף הרב איתמר יענה על השאלה הגדולה: מהי תכלית ומהות החיוב? מהי המטרה אותה יש להשיג בלימוד התורה? דפי מקורות: https://docs.google.com/document/d/14NijUto20PHaJu8i4Os1O2jO4ty6qz5O/edit?usp=sharing&ouid=100792278087170532872&rtpof=true&sd=true
בעקבות המשנה בדף מו ב והערת ר' יהודה על רמת הקבורה שצריך בעל לממן לאשתו דנה הגמ' ברמת החיוב שחייב בעל לאשתו ובעקרונות שבבסיסה. לסוגיה זו יש כמה מקבילות ומכולן עולות שאלות עקרוניות לגבי רמת ההתחייבות של בעל לאשתו שיש לה השלכות על שאלות של מעמד, כבוד, איכות חיים ועוד. תנו דעתכם למשמעות ההגדרות: "עולה עימו" ו"אינה יורדת עמו" בתלמוד ובראשונים. שאלות אלה ננסה לברר בעז"ה במהלך השיעור.
סוגיה קצרה זו – היא אחת הסוגיות בעלות השפעה עצומה בתולדות החוזים בישראל ופרשנותם, כמו גם בענייני נישואין. יש ללמוד את הגמרא מתחילתה ועד המילים "...והא איחתני להו", ובעיקר לעמוד על עמדת רבנן שפוסקים הלכה לכאורה בניגוד לאמור בשטר. חלק מהדיון על ה"רפורמה המשפטית" קשור מאוד לסוגיה זו – תקדים אפרופים.
כהמשך לשיעורים היומיים ננסה להציע מבט כולל על סוגיית קבוע תוך הדגשה ומיקוד בשתי סוגיות שנדונו פחות: בחמץ ומצה ובהל' רוצח. בסוגיה מפסחים נרוויח גם דיון בכמה מושגים של פסח לקראת החג הבעל"ט, אך הציר העיקרי יהיה הבנת המושג. חלק מההכנה לשיעור היא במקורות שכבר נלמדו היבט בשיעורים היומיים (הסוגיות ביומא, נזיר, סנהדרין, זבחים). המקורות להלן נוספים על המקורות שנלמדו או מדגישים חלק מהם
השיעור הכללי השבוע יעסוק בתחום כללי בש"ס, שאינו חלק ממהלך הסוגיות בשבועות האחרונים, וזאת בשל העובדה שבזמן קיץ בעזרת ה' אנו לומדים את החלק השני של מסכת כתובות, ולפני שנעזוב את החלק הראשון – זהו אחד הנושאים המרכזיים ביותר בש"ס, שלא ניתן להחמיצו. מהו שטר ? האם שטר כשר מדאורייתא ? איך ניתן לקבל שטר בבית דין אם התורה אסרה עדות בכתב וכדו'.
דפי מקורות: https://docs.google.com/document/d/1_bEJ8etfz2RhVSTZwYqVprzn_eQ7IO5Z/edit?usp=sharing&ouid=100792278087170532872&rtpof=true&sd=true בגמ' בבבא מציעא מסופר כי נחלקו הקב"ה והמתיבתא דרקיעא בשאלה האם מטהרים נגע שיש בו ספק, ולבסוף הכריע בשאלה רבה בר נחמני (הוא רבה של כל הש"ס) ברגע מיתתו כשפסק: טהור, טהור! ושואל המהר"ל בספרו באר הגולה: ועל זה מתמרמרים מאוד בשתים; האחד, איך יהיו חס ושלום חולקים עם קונם וצורם. והשני, עוד יותר גדול, שיהיו אומרים 'מאן לוכח', ויהי ההדיוט מכריע את רבו. מחלוקת זו נדונה גם גם להלן בכתובות עה ב ושם היא נקשרת לשרשרת הסוגיות בדף יב-יג בהן נחלקו ר' יהושע ורבן גמליאל אם הולכים אחרי חזקת הגוף אם לאו. בשיעור ננסה לאחד הלכה ואגדה ולהבין: מדוע נחלקו הקב"ה והישיבה הגבוהה ברקיע דווקא בסוגיה זו בנגעים, ולגבי חזקת הגוף? מדוע זה חשוב כל כך? מה היחס בין מחלוקת נדירה וייחודית זו בשמים, לבין מחלוקות התנאים על חזקת הגוף אצלנו בסוגיות ולהלן? הרמב"ם פוסק נגד הקב"ה. הייתכן? ובכל – מה טיבה של מחלוקת נגד רצון ה'? עמוד השדרה הלמדני – מהם המקורות הלמדניים והאגדתיים היכולים ללמדנו על מוסד החזקה, על שורשו ומהותו, ומהן העמדות השונות האפשריות לגביו לאור הסוגיות? הפרק הראשון דן בשורש החזקה ובו גם מקורות נדירים שיכולים לזרות אור חדש על הסוגיה. הבנת החזקה כפי שנלמדה בשבועות האחרונים (להלן קובץ שעורים ושערי יושר) תהווה בסיס ממנו תמשיכו. בפרק השלישי תמצאו התייחסות מפורשת למשמעות המחלוקת במקורות הגותיים. נסו לחשוב גם באופן מקורי. האם ניתן לזהות דפוס קבוע במחלוקות של הקב"ה עם הפמליה של מעלה? הפרק השני דן בכך.
דפי מקורות: https://docs.google.com/document/d/1i0oYrb2_jkfu8Pa3BvWxZX3Ph35B_POz/edit?usp=sharing&ouid=100792278087170532872&rtpof=true&sd=true
דפי מקורות: https://docs.google.com/document/d/13zsTvPIVZYdymZTChawYDr74qm_OTCPf/edit?usp=sharing&ouid=100792278087170532872&rtpof=true&sd=true
בעקבות העיסוק במיגו בסוגיית הגמרא בדף יב ב באשה האומרת: "נאנסתי" ומחלוקת התנאים, נרחיב את היריעה על הנחת ה"מיגו" בשיטת הרמב"ם, ונבדוק את משמעות תפישתו של הרמב"ם בכמה סוגיות בהן נחלקו אמוראים וראשונים לגבי תקפותו של מיגו. המקורות להלן מניחים היכרות עם הדיון הבסיסי על המיגו שיש לטוענת "משרסתני נאנסתי", הקשיים והפתרונות הראשיים שהועלו בראשונים (רש"י, רשב"א, רא"ה או ריטב"א), וכן הסבר הגמ' בשיטת ר' יהושע בדף טז א על הודאתו לחכמים במקרה של "הפה שאסר" והסיבה למחלוקתו כ"ששור שחוט לפניך", בעיקר ברש"י ועדיף גם רמב"ן. האחרונים, למשל ר' אלחנן ווסרמן בקובץ שעורים, שדבריו הובאו להלן בתחילת סעיף 4, הציעו שתי דרכים עיקריות להבנת ה'מיגו'. חשבו על היחס בין ההבנות המקובלות לדברי הרמב"ם והתעמקו בדבריו המקור העיקרי הוא הרמב"ם בהל' טוען ונטען, ו, א; וסביבו ייסוב השיעור. חלק הארי של המקורות הובא להלן במלואו כדי להקל על העיון. סעיפים 1-4 יידונו בעז"ה בשיעור. סעיף 5 להרחבה והעמקה. (מי שלא מכיר, יימצא את יסודות המיגו בקובץ שעורים הנ"ל ובחידושי ר' שמעון שקופ בסוף המקורות)
