פוסט מודרניזם וזהות יהודית רבת-גוונים

פוסט מודרניזם וזהות יהודית רבת-גוונים

הרב יובל שרלו

דברים שנאמרו בכנס ואן ליר, 19/1/2007

 

 

במאמר זה אבקש לתאר את טיבו של מפגשי עם רשת האינטרנט במסגרת עבודתי כרב. המפגש עם הרשת חולל בי כמה תובנות עמוקות לגבי טיב עבודתי בסיטואציה תרבותית פוסט מודרנית ובחינת טיב עבודתו של רב ברשת יכולה להיות אפיון לשאלה כללית ורחבה יותר של עבודת הרב בעידן הפוסט מודרני.

            הקביעה שהמדיה היא המסר, מהווה תעודת הזהות של רשת האינטרנט, הפוסט מודרניזם והרבנות. ואכן, אין משהו יותר מאפיין את הפוסט מודרניזם מאשר רשת האינטרנט. על אף העובדה שהפוסט מודרניזם בלתי ניתן להגדרה[1] הרי כל ניסיון וגישוש להגדרה - פתיחות, ריבוי דעות, התחדשות מתמדת, איבוד אוטוריטות, איבוד השליטה על הידע – מלמד כי רשת האינטרנט היא גם המבטאת המובהקת של התקופה, וגם נוטלת חלק ביצירתה. יחסי גומלין רבים מתקיימים בין התרבות האנושית והיצירה לבין האינטרנט.

            מה עושה רב ברשת האינטרנט? באופן כללי יש שלוש מערכות של אינטראקטיביות בין הרב לקהילתו המתרחשות ברשת. ראשונה בהן היא פורומים שונים שרבנים שותפים בהם ושהם נוטלים חלק מהדיון המתרחש בהם. תופעה זאת היא מועטה יחסית, ושותפים בה בעיקר רבנים צעירים הפונים לבני הנוער. מערכת שניה היא מערכת תלמוד תורה באינטרנט. זהו בית המדרש הגדול ביותר בעולם העוסק בשליחת דברי תורה ועניינים תורניים אחרים לנמעניו הרשומים ברשימת התפוצה; הוא מהווה ארכיון ענק של דברי תורה, מאמרים ופרשנויות שהמבקש לקרוא בהם מוצא את מבוקשו במנועי חיפוש למיניהם ומספק מרחב לדיון תורני בין הגולשים ברשת. במסגרתו התורה הפכה לנגישה הרבה יותר לציבור הרחב. המערכת השלישית מרתקת במיוחד בשל העובדה שהיא מחוללת את השינוי העמוק ביותר. רשת האינטרנט מהווה מקום התרחשות אנרגטי ואינטנסיבי מאוד של מערכות דו-שיח בין הרב לבין קהילתו. מדובר בקהילה שהיא לרוב אנונימית לרב, היא אינה מוגדרת בהגדרות המסורתיות של קהילה ונמצא אותה במה שמכונה השו"ת הוירטואלי או אתרי "שאל את הרב" השונים.

         עד כמה שידי מגעת, בישראל ישנם למעלה ממאה אתרים העוסקים בדיון הלכתי ברחבי הרשת. במסגרת הצרה יותר של הציונות הדתית נמצא כשלושים אתרים כאלה. במסגרת מאמר זה אתרכז רק בשניים מהם אולם הפרט דומה לכלל, ונמצא דיון רב באתרים השונים. בכוונתי להתרכז בשני אתרים לשם הדגמת המתרחש בשו"ת הוירטואלי והם אתר "מורשת" (www.moreshet.co.il) ואתר "כיפה" (www.kipa.co.il). כדי להבהיר את עוצמתם של אתרים אלה יש לדעת, שעד לרגע כתיבת מאמר זה הצטברו שם במשך כשלוש שנות פעילות למעלה ממאה עשרים אלף תכתובות בין אנשי ה"קהילה" לבין רב. זהו סדר גודל עצום שלא הכרנו כמותו בעבר. באופן אישי - כרכיב אחד בתוך המערכת הגדולה הזאת – אני נחשף לכ-30 שאלות ותשובות ביממה. בכל אתר יש כמה רבנים משיבים, והשואלים יכולים לפנות לרב שהם בוחרים לפנות אליו. בדבריי כאן אתייחס רק להיבט הנוגע לדמותו של הרב ולהשפעה עליו כתוצאה מעבודה זו, ולא לכל ההיבטים הרחבים של אתרים אלה.

         העובדה שהרב מנהל מגע וקשר ישיר עם קהילתו ברשת האינטרנט משנה לחלוטין את מעמדו ואת דמותו, ולכך יש השפעה לא רק על המסגרת של הזיקה כי אם גם על תכניה. אין מדובר בסוג משוכלל יותר של אמצעי תקשורת, אלא בהשפעה על הדברים אותם אומר הרב לשואל, ושהם מתפרסמים לעין כל. הנושא הזה עוד לא נחקר דיו. נכתבו על כך מאמרי הגות מועטים[2], אך לא מאמרי מחקר, ואין לי שום ספק שזה יהיה אחד היסודות המהותיים ביותר למחקר, בעידן הקרוב.

 

אפיון עבודת הרב ברשת:

מה מאפיין את עבודתו של הרב ברשת האינטרנט?

1. מושג הקהילה: הקהילה ברשת היא בלתי מוגדרת ואת רובה ככולה הרב לא מכיר. אנונימיות זו היא אחת הסיבות העיקריות לפניית אנשים אל הרב דרך אתרי השו"ת. בחלק מהאתרים הרב יודע רק את הדוא"ל של שואליו, ועל כן הוא יכול לדעת את רצף השאלות שנשלחו מאותה הכתובת, אולם בחלק מהאתרים אפילו מידע זה נעלם ממנו. כבר קרה לי, שבדיעבד התברר לי, ששאלה שנשאלתי באופן אנונימי הייתה שאלתם של בחורים שבישיבתי. זאת ועוד, הרשת היא גלובלית. הקהילה פרושה על העולם כולו הן מבחינת השואלים והן מבחינת המתבוננים בתשובות. ממילא, אין לקהילה זו הגדרה וגבולות. דברים אלה מתאימים גם לשינויים החלים בקהילה הנורמטיבית המוכרת לנו. אמנם הרב יודע מיהם בני קהילתו במובן הפיזי של הדברים, אולם לאמיתו של דבר אין הוא מכיר אותם כראוי, בשל ההבדלים הפנימיים הרבים והגיוון הקיים בעולם קהילתו.
2. מושג וסמכות הרב: הרשת חוללה שינוי גדול באוטוריטה הרבנית. היא איבדה את הילת הקדושה והכריזמה של כבוד הרב שהייתה בעבר. ניתן להצביע על כמה סיבות לכך. הרשת פורשת בפני הגולש רבנים רבים; צורת ההתקשרות בין הציבור לרב מטשטשים את ההבדלים בין רבנים גדולים וקטנים וכל אחד יכול לפנות לרב כרצונו ולדון עימו בשאלותיו. אומנם הדירוג הפנימי האינטואיטיבי המוכר מהעולם הישן נותר בעינו, אולם הוא הצהרתי גרידא ולמעשה הוא נעלם. זאת ועוד, האינטרנט, על מסריו הקצרים, אינו יכול להכיל את האווירה המגלמת את דמותו של הרב. המגע עם הרב דרך הרשת נטול כל חרדת קודש. זהו גילום מובהק של אחד מהמאפיינים המובהקים של הפוסט–מודרניזם: איבוד האוטוריטות. יתר על כן, הרשת מאפשרת לשאול רבנים שונים את אותה השאלה, בלי שהם יודעים על כך וכך השואל יכול להשוות בין התשובות השונות ולבחור כרצונו. כך הרב גם מאבד את בלעדיותו

         זאת ועוד, הרב המשיב מקבל ביקורת ותגובות קשות המכוסות במעטה אנונימית. דבריו מועתקים למקומות שונים ומשונים והוא מוצא עצמו תחת אש צולבת של התייחסות שלרוב היא מבזה. המערכת בה הרב צריך לעבוד אפוא מותירה את הרב עירום ועריה. אחד מהביטויים לכך נמצא בעובדה, שבדיונים ההלכתיים משתתפים גם לא רבנים. נפתחות ברשת קבוצות דיון בהם משתתפים יועצים ואישים בלתי ידועים, וכל דכפין – בין שהוא דתי או חילוני ובין שהוא בן ברית ובין שהוא אינו בן ברית - יכול להעתיק תשובות הלכתיות ולעשות בהם כרצונו. אין לרב המשיב כל שליטה על דבריו. עם הקלדת דבריו, מילותיו הפכו לנחלת רשות הרבים. כל מילה שהוא כותב נמצאת בכל מקום בעולם והוא אינו יכול לשלוט ולצפות בתוצאותיה. דבריו יכולים להגיע לידי אנשים שכוונתם אינה כשרה, ושיוציאו את הדברים מהקשרם. ההיחשפות זו – שהיא אחד ממאפניו של הפוסט מודרנה – מלווה באווירה ביקורתית קשה. עשרות עיניים בוחנות כל מילה שנכתבת. מניסיוני, יש לא מעט יהודים חרדים, תלמידי חכמים עצומים, שהם בעצם עברו תהליך של חילון פנימי, אבל סוציולוגית הם שייכים לחברה החרדית. אחד מהאפיונים של ציבור זה, שהוא לא נגמל מהצורך לבוז לרבנים ציוניים דתיים. ניתן למוצאם ברחבי הרשת כאשר הם גולשים יום ולילה; קוראים כל  תשובה של הרבנים הציוניים ומנסים למצוא טעות ושגיאה. כל שגיאה הופכת מקבלת ביטוי כתגובה חריפה ופומבית בה המשיב זוכה להתכנות קבל עם ועדה כ"עם הארץ" וכדומה, ומתחיל פולמוס מסביב לתשובה המדוברת. מעקב אחרי התשובות של הרבנים והוקעתם מצאתי גם על ידי ארגוני נשים, עובדות סוציאליות וכן גם מכיוון העולם הרבני.

         הרב המשיב אף נמצא במיצר שהרי סגנון התקשורת ברשת אינו מכיל ריבוי מקורות. ההלכה המוצגת בו נתפסת כהבעת עמדה של הרב והיא משוללת חזות של פסיקה משפטית מנומקת. זוהי טעות אופטית; שהרי מאחורי כל פסיקה יכול הרב לכתוב נספח מנומק וממוסמך המפענח את פסיקתו ומצדיקה. בין כך ובין כך, אין ספק, הדיונים ה"הלכתיים" של המגיבים (שאין לה שום משמעות ומעמד הלכתי), עוצמת הביקורת והעדר ריסונה מכרסמים במעמדו של הרב.

         בד בבד, חשוב לשים לב, שעל אף כרסום זה, לא ניתן להתעלם מהעובדה שבשל הרשת של האינטרנט הרב מוצא עצמו נשאל עשרות שאלות ביממה. זוהי השפעה ניכרת שאינה דומה למצבם של רבנים בעבר.

 

3. הסרת מסווה הבושה: רשת האינטרנט הסירה את מסווה הבושה. לשון אחר: היא איפשרה הוצאת נושאים שונים מהארון. החינוך בציבור הדתי מקפיד על צניעות ציבורית ועל אי עיסוק פומבי בשאלות הנוגעות לצניעות. רשת האינטרנט שינתה מציאות זו לחלוטין. באתרים אלה אפוא עולות סוגיות ושאלות אינטימיות רבות, וכל זה מתאפשר בשל האנונימיות של השואל. מציאות זו חושפת את העובדה שישנו כר נרחב בחייו של האדם המייחל לעיסוק תורני ורבני אולם עד כה לא נמצא האפיק לכך. רשת האינטנרט מאפשרת זאת והיא מחייבת את הרבנים לתת את דעתם לנושאים רבים שבעבר אם לא טוטאו מתחת לשולחן, בוודאי שלא זכו לעיסוק תורני משמעותי. נושאים רבים שהיו מוצפנים נחשפו לעין כל. ואולי אחת הדוגמאות המובהקות לכך היא היחשפות הרבנים לסוגיית ההומוסקסואליות.

                                

מהן השינויים שהרב עצמו עובר לאור מציאות זו ?

         המפגש עם רשת האינטרנט גם משנה את הרב עצמו. הוא נחשף לעולם חדש ולמידע בסדר גודל חסר תקדים. המפגש עם השאלות החדשות המופנות אליו חושפו למה שמתחולל מתחת לפני השטח ולמה שאינו נראה כלפי חוץ; הוא נחשף לחיים אישיים ואינטימיים של השואלים והוא עומד על הפער הגדול בין הזהות הקולקטיבית לבין הזהות האישית. הוא הופך למודע לתופעת של ריבוי הזהויות, לסכנות ולהתדרדרויות של החברה שעמה הוא בקשר. היחשפותו של הרב גוברת בשל העובדה ששואלים רבים שולחים לינק למאמר או ידיעה, לתיעוד של תהליך או לחדשה בדבר אירוע המתרחש במקומות אחרים. האנונימיות מעצימה חשיפה זו והיא מאפשרת תמונה מאוד רחבה של הדברים. זכור לי שבשבוע הראשון לכניסתי כרב אל הרשת לא שיערתי את גודל החשיפה אליה אני נכנס. השאלה השלישית שהופנתה אלי הבהירה לי את השינוי והחידוש בהכניסה אותי לסבך של שאלות שהיו מבחינתי חסרות תקדים. "אני בחורה בת תשע עשרה" כתבה לי השואלת, "ואין לי את מי לשאול אלא אותך. אבי אנס אותי מגיל ארבע עשרה עד גיל תשע עשרה. בגיל תשע עשרה הוא החליט למצוא לי את החתן הטוב ביותר בעולם. לאחר שמצא את החתן המבוקש אבי לקחני לרופא נשים כדי שיתפור את בתולי כך שאף אחד לא ידע שום דבר. האם אני חייבת על פי ההלכה לספר לחתני את מה שעבר עלי? אנא" ביקשה אותה בחורה, "אל תייעץ לי ללכת לעובדת סוציאלית או למשטרה כיוון שאיני מתכוונת ללכת; כל בקשתי היא לקבל תשובה הלכתית". זהו רק סיפור אחד מני רבים ויש קשים ממנו. הרב הניצב בפני שאלה מעין זו נדרש להתייעץ ולהיחשף לידע מקצועי בתחום הנדון - והרשת היא לא רק המקור לשאלות אלא גם המקור להרבה מהתשובות והידע הנדרש. וחשוב לציין: לא מדובר בחשיפה לידע בלבד, כי אם גם לחשיפה למציאות שנעלמה עד כה מאיתנו.

      חשיפה כה חזקה לעיני הציבור; הביקורת החריפה  הגוררת תגובות ומחלוקות; העימותים עם דברי רבנים עמיתים והתקשורת המעורבת במחלוקות אלה; בד בבד לרגישות לסביבה האמורפית של הפסיקה ההלכתית מלמדת אפוא את הרב מה טיב המפגש עם עולמות שונים ומורכבים ועד כמה לא כל דבר מתאים להאמר לכל אדם והדבר מחייב בחינה עצמית יומיומית.

         המרחב הוירטואלי והפוסט מודרני ודרך תפקודו משפיעים על הרב השפעה ניכרת. מניסיוני אוכל להעיד ועיני רואות גם את עמיתי. אם בתחילה פסקי היו חדים וברורים היום פסיקותי ברשת הרבה יותר רכים. אם בתחילה דברי אמרו דברים מפורשים וחד-משמעיים, היום דברי משאירים מקום נרחב יותר המעצב מרחב וגבולות גזרה אך הוא מכיל יותר מאפשרות אחת. המרחב של הרשת הבהיר לי שאין העולם עשוי מקשה אחת.  אם בתחילה דברי היו ממוקדים יותר, היום דברי יותר פתוחים למרחב אפשרויות. שינויים אלה בעולמו של הרב הם בודאי גם מעידים על השינויים הדרמאטיים שעוברת כיום ההלכה. במידה רבה ההלכה חוזרת אל בית המדרש; היא אינה חתומה עוד כספר הלכה.

         יחד עם זאת, חשוב להדגיש: אין בדברי אימוץ כלשהו של העמדה הפוסט מודרנית המדברת על רב תרבותיות בכלל ורב תרבותיות הלכתית בפרט. אומנם יש שינויים שהפסיקה הרבנית עוברת בשל פעילותה באינטרנט, אולם שינויים אלה מוגדרים בגבולות גזרה תחומים; השינויים מתרחשים בתוך עולמה של ההלכה, ובדגם המקובל של החיים ההלכתיים. אין מדובר אפוא במהפכה אלא בתהליך אבולוציוני.

 

הסכנות הגלומות להלכה ולרבנות ברשת:

האוטוריטות החדשות: אומנם הרשת יצרה חיוב רב. דברים רבים נפתחו. טענתי לעיל שהאוטוריטות של העבר התמוססו ברשת, אולם חשוב לשים לב שקמו אוטוריטות חדשות. מעתה לא הרי מעמדו של מי שמקליד ועונה במהירות כהרי מי שאינו מסוגל לכך. עברנו אפוא מאוטוריטה הנקבעת על ידי רמתו של המשיב כתלמיד חכם מובהק שהייתה מקובלת בעולם לומדי התורה בעבר אל קריטריונים חדשים. אוטוריטות המכירות את שפת האינטרנט, שיודעות לכתוב קצר ומהר, ושמשרתות את הציבור. שינוי זה השלכותיו רבות כיוון שהוא משנה את בעלי הסמכות ההלכתית. זהו שינוי, שלדעתי הוא שינוי לרעה, שהרי הוא מאפשר את רדידותו של הדיון ההלכתי. על הציבור ובעלי ההלכה ברשת להיות מודעים למחיר זה ולעמוד על המשמר. אסור לקנקן לנצח את המילוי הראוי. שפת האינטרנט אינה המקום הראוי לקביעת גדולי ההלכה של דורנו.

         תלות וכוח: הרשת על כל יתרונותיה מקפלת בחובה סכנה נוספת: סכנת התלות. האתרים הללו מפתחים תלות של אנשים ברבותיהם. הרבנים מוצאים עצמם נשאלים על כל צעד ושעל; שאלות שלא היו צריכות להישאל. אמנם, גם קודם לכן היו רבנים נשאלים שאלות מיותרות, אולם בשל האנונימיות מוכנסים הרבנים למקומות הכמוסים ביותר בעולמם של בני האדם, לחדר המיטות, להתלבטויות הכרוכות בפיקוח נפש, ובשל כך העוצמה שיש בידם הולכת וגוברת. גם זו, לדעתי, מסימניו של הפוסט מודרניזם. רעידת האדמה והחולות הנודדים, שהביאו לקריסת נקודות העוגן והיתדות הנאמנים, יצרה תגובה נגדית של איבוד אמון האדם בעצמו ופנייה תדירה לרב בעניינים, שצלם אלוקים שבו היה צריך להתממש בבחירה חופשית ובהכרעה עצמית. בעולם העכשווי אנשים רבים מאבדים את שיווי המשקל הטבעי ואת היציבות, ופונים אל הרב בשל העובדה שהם לא מצליחים להתמצא בעולם חדש זה. דווקא הפתיחות האין סופית של הפוסט מודרניזם גורמת לציבור גדול לבוא ולבקש סמכות שתנחה אותם על כל צעד ושעל. מציאות זו מסוכנת גם בשל העובדה, שהיא מאפשרת שרלטנות ושאר חוליים רעים העלולים לצמוח מצבירת כוח שלא כדין. דווקא בעידן הפוסט מודרניזם בו הרגישות לרשת הכוחות המעצבת את התרבות הפכה היא כה גבוהה אנו מוצאים עצמנו מעניקים כוח מופרז למוקדים המנצלים כוח זה שלא כדין.

      בצד סכנות אלה ניתן להצביע על סכנות נוספות בחשיפה אל הרשת: איבוד התמימות והצניעות, הפיכת עולמה של ההלכה למגרש משחקים בו תלמיד שלא הגיע להוראה מורה בו, היחשפות לריבוי דעות שלא ניתן לשליטה ושעלול להביא את השואלים לחדול מלחפש את דרכה של ההלכה. ועל אף כל החסרונות הללו חשוב לי להדגיש: זהו העולם בו אנו חיים, ולא טוב נעשה אם נקונן על מצבו בלי ללמוד את השפה המיוחדת לו ואת דרכי ההשפעה הרבנית ומסירת התורה המיוחדים לדור זה.

 

הברכה הגלומה להלכה ולרבנות ברשת:

בסופו של דבר מתחולל, לעניות דעתי, שינוי מוברך; וברכה זו חלה לא רק בצורת המסגרת אלא גם בשל השינויים העמוקים בתוכן. הרשת יוצרת מארג הלכתי עצום של פסקי הלכה מתוארכים, והדבר מאפשר מעקב אחר התהליכים של התשובות. זהו נתון המחזק את עולם ההלכה. הרב הנמצא ברשת רגיש יותר לצורך להסביר ולשכנע; הוא עומד לביקורת; הוא נדרש להעלות אפשרויות מגוונות; הוא נדחף לראות את עולם ההלכה בצורה יותר "עגולה" כדי לקרב רבים יותר לשמירתה ולמציאת מקומם בתוכה. רבים כותבים לנו, שבעקבות אתרים אלה הם מצאו מחדש את מקומם בעולמה של ההלכה, והם מתקדמים לנאמנות גדולה יותר לדרכה של תורה ולשמירתה.

         הרשת ממצבת את עולם הרבנות במקום שראוי היה לה מלכתחילה. בעולם התורני האידיאלי נמצא בצד הסנהדרין את הנביא, המלך והכהן. בניגוד לעבר הקרוב שבו הרב עמד בראש הפירמידה לא כך בעבר הרחוק אליו אנו שואפים. כך גם בימינו: הרב היום הוא רק אחד מהמוקדים ברשת. מציאות חיים זו היא מציאות של רשת; זרועות שונות קשורות באחרות, והרב הוא אחד ממוקדיו. ככל שהתודעה העצמית הרבנית תדביק את מיקומה הריאלי בעולם כך תגדל השפעתה כיוון שהיא תתפקד טוב יותר במסגרת בה היא נתונה ממילא. תובנה זו ידרשו ממנה למצוא מענה לשאלות הרבות הנובעות מצורתו של עולם זה על שלל הקהילות הוירטואליות החיות בו.

      הרשת מגלמת בתוכה אפוא צירוף של סכנות ויתרונות וניתן להגיע לאיזון ביניהם. ככל שנאמץ שפה זהירה, שיש בה אמירה משמעותית ומדריכה ושהיא נטולת שתלטנות; שהיא מניחה מקום לאינדיווידואליות ולאידיאולוגיה אך בד בבד גם נותנת דעתה לשאלות אינטימיות - נמצא עצמנו בעולם רבני הממלא את תפקידו למסור את התורה מדור לדור ולהורות דרך לעם ישראל.

 

 

 

 

 

 

[1] לפוסט מודרניזם ניתנו כמה הגדרות. ראה (רק לדוגמא) ספרה של גילי זיון, ‫ דת ללא אשליה נוכח עולם פוסט מודרניסטי : עיון בהגותם של סולובייצ’יק, ליבוביץ, גולדמן והרטמן, ירושלים : מכון שלום הרטמן, תשס"ו; פוסטמודרניזם : או, ההיגיון התרבותי של הקפיטליזם המאוחר / פרדריק ג’יימסון ; תרגמה מאנגלית עדי גינצבורג-הירש ; עריכה מדעית - משה רון ; דברי מבוא - חנן חבר ומשה רון., תל אביב : רסלינג, 2002; ‫ פוסטמודרניזם : תרבות וספרות בסוף המאה ה-20 / דוד גורביץ’, ‫ תל אביב: דביר, תשנ"ז.

[2] ראה מאמרי הרב הוירטואלי/שו"ת באינטרנט, חידושי תורה @ NDS, גיליון 3 (2003) עמ' 12­-20;