ראשית חכמת הקודש ומשנת הציונות הדתית

[1] מאמר זה הינו מסה רעיונית. לפיכך, לא הבאתי בו הפניה למקורות השאיבה של הרעיונות המובאים בו שלמדתי מפי אחרים. דעו נא כי רבים הם אלה ששאבתי מדבריהם, ועל כן אין אני יכול לפורטם. כדי לעשות סייג לתורה ולקצר בדבריי כמצוות העורכים מפנות הערות השוליים למקומות בהם הרחבתי בנושאים השונים בלבד, ושם גם מצויות ההפניות למקורות מהם שאבתי. לפיכך, יש לראות מאמר זה כחוט שידרה של טיעון, ובמקומות הנוספים את העור והגידים.

[1] טענה זו טענתי לראשונה בדברי הסיכום לספרי וארשתיך לי לעולם, מהדורה שלישית, פתח תקווה תשס"ג, בעיקר בעמודים 197­-206.

[1] להרחבה בעניין זה ראה את וארשתיך לי לעולם, עמ' 69­-91. שם עסקתי בדברי חז"ל "דרך ארץ קדמה לתורה", וביחס בין דרך הארץ ובין התורה במשנת הרב קוק. על אף העובדה שהרב קוק העניק משקל גדול מאוד לדרך הארץ כפי שנתבאר שם, מדובר במבנה אחר של יחס בין שני היסודות.

[1] להרחבה בעניין זה ראו: בת מצוה בשלוש קומות, בת מצווה (תשס"ב), עמ' 128­-138; דרך ארץ וטבעיות החיים : על יחסה של היהדות לערכי הדמוקרטיה, ע' ברהולץ (עורך), דרך ארץ, דת ומדינה מחלקת הפרסומים, משרד החינוך, ירושלים תשס"ב, עמ' 21­-40.

[1] ראו בהרחבה על כך: הרהורים בסוגית תרבות ואמנות, לזבולון (תשנ"ט) עמ' 407­-421; דמותו של האמן הדתי: מבוא וטיוטת תכנית לימודים, טללי אורות י (תשס"ב) עמ' 336­-367.

[1] על מעמדו של הקשר העמוק עם החילוניות ראה: י' שרלו, "לכתחילה" [תגובה לתגובתו של שטרן], צהר, ה (תשס"א), עמ'  137­-162. במקביל, ראו גם: התתכן לגיטימיות דתית לחילוניות כבסיס לדיאלוג, הקונפליקט (2002), עמ' 15­-36.

[1] הדברים דומים לדברי הרמב"ם על מצוות גיד הנשה, פירוש המשניות חולין פ"ז מ"ו.

[1] על האפשרות לכוון לשם שמיים כחלק ממערכת חיים כוללת ולא ככוונה בפועל על כל מעשה ומעשה ראה בצלמו (תשס"ט),  עמ' 152-­­155.

[1] על הציונות הדתית כתנועה מתונה ראו: "האליטות הדתיות-לאומיות החדשות", א' בן-רפאל ואחרים (עורכים), אליטות חדשות בישראל, ירושלים תשס"ז, בעיקר בעמודים 336­-337.

[1] על מפגש האידיאות בתורה שבכתב ראו: י' שרלו, והלכה כבית הלל, אלון שבות תשס"ז, בפרק השלישי.

[1] על המחיר ראו באליטות החדשות (לעיל הערה 9), בעיקר בעמודים 343­-345.

[1] על כל זה, ראו הסובלנות במשנת הרב קוק – בחינה מחודשת, על דרך האבות (תשס"א), עמ' 499­-516.

[1] ראו על כך:הצעת החוק להסדרת יחסי דת ומדינה, ‫ צהר, ג (תש"ס), עמ' 153­-169.

[1] ראו עמדה מתומצתת על החברה הצנועה המעורבת לכתחילה: " http://www.ypt.co.il/show.asp?id=28688.

[1] ראו: שיח אהבה תורני פומבי - אפשרי?, ש' רז (עורך), מאה שנות חינוך ציוני דתי (תשס"ז), עמ' 805­-832.

[1] על יסודות משנת הציונות הדתית ראה יסודות השיטה, רשו"ת הציבור (תשס"ה), עמ' 13­-24. במאמר זה אני פורש את משנת הציונות הדתית כפי שהיא נראית לעניות דעתי, והקורא יבחין כי היא מהווה שילוב בין המשניות השונות.

[1] ראה האליטות (לעיל הערה 9) בעמודים 345­-347.

[1] לקראת תחייה ציונית-דתית חדשה, צהר, כא (תשס"ה), עמ' 87­-94.