הרב שרלו מדבר על מושג האחדות ומשמעותו ועל הקשר בין מושג זה ליום ירושלים החל השבוע
הרב שרלו דן בקשר בין פרשת השבוע והציוויים המופיעים בה לבין הגבלת שכר הבכירים במשק
מערכת היחסים המשפחתית כמו גם זו הציבורית מעמידה את מצוות התוכחה באור בעייתי. בעולם שבו זכויות היחיד תופסות את המקום המרכזי בתודעה הפילוסופית והאזרחית שלנו. .
תרועת פעמוני היובל, טרם שכחו. שאלת התרבות היהודית התחדדה והגיעה לידי דיון ציבורי. כרגיל, מתייחד דיון תקשורתי ברדידות, בפופוליזם שטחי ובקביעה סטיגמטית. עלינו, להשתדל להתייחס אל סוגיית התרבות בכלל בראיה רחבה ככל האפשר. מבט אקטואלי על פרשת השבוע. המאמר נכתב בשנת היובל למדינה (הרב שי פירון)
איסור "ולפני עוור לא תתן מכשול" מהווה דוגמה לדרך הנפלאה שבה חז"ל מפתחים הוראה משפטית ממוקדת לכדי הנחיה כללית ורחבה.
דווקא בשל הדמיון הרב בין הרגש הרומנטי ובין הרגש הרליגיוזי, התורה מצווה ומזהירה בתחום העריות מה מותר ומה אסור, מה קדוש ומה מטמא, ואף תולה את קדושת ארץ ישראל ואת החיים שלנו בארץ בנקודה זו.
כיצד בונים משפחה בישראל? האם יש בעם ישראל מבנה משפחה ייחודי? מה מיוחד דווקא באומה הישראלית? הרב שרלו לפרשת תזריע מצורע.
לא בתיבה אנו מבקשים לחיות כי אם במרחבי ארץ – הפיזיים והרוחניים כאחד, ואף שאנו יודעים כי לעתים יש צורך בתקופת תיקון, אנו מדגישים לעצמנו כי תקופת תיקון זו היא תקופה זמנית ולא נצחית, וסוף החיים לשוב למסלולם ולפרוץ ימה וקדמה וצפונה ונגבה, במישורים הרוחניים והפיזיים כאחד.
עבודת ד´ עלולה להכיל אש זרה - זה החידוש הגדול של פרשת השבוע שלנו.הרב שרלו על תובנות חשובות לעבודת ה´ מפרשת השבוע
מהי המשמעות של הקמת האומה הישראלית במדבר ? למה אכן לא יוסדה האומה בארצה ? חג השבועות ופרשת השבוע חוברים יחד כדי לפענח את הדרך המיוחדת הזו.
שבת זו אפוא היא ההזדמנות לחדש את הברית המיוחדת בינינו ובין איסור אמירת לשון הרע ומשקלו ההלכתי הגבוה, ואת הברית הקיימת עם אותם תחומים הלכתיים הנראים כמנוגדים לאיסור אמירת לשון הרע
דבר תורה לפרשת צו, הופיע בעלון שבת ´שבתון´ לפרשת צו תשס"ז
הריחוק שלנו מהקורבנות כיום נובע ממקום עמוק הרבה יותר. הוא נובע מהעובדה שכל הזיקה שלנו לריבונו של עולם אינה זיקה חיה. אין אנו זוכים בהשראת שכינה, אין אנו נהנים מאורה של הנבואה, אין אנו מקיימים את אותו דיאלוג שבין אלוקים ואדם שקיים במצבו המלא של עם ישראל.
פרשת השבוע שלנו מזמנת הצצה להיבט מיוחד במינו בקשר שבין משה רבינו ובין ריבונו של עולם. הפרשה מוצפת פסוקים בהם מועצם מאוד מעמדו של משה רבינו מול הקב"ה.
תודעת הצבא וחובת הגיוס למרכז ההוויה הישראלית עולה מפעם לפעם לכותרות. מעודנו ידענו כי הצבא הוא חלק בלתי נפרד מתקומת ישראל, והשרות בו הוא מצווה גדולה מן התורה. מצווה זו כה גדולה, המתבטאת בנזיפת משה רבינו בשני השבטים "האחיכם יצאו למלחמה ואתם תשוב פה". מראשית ההלכה לארץ מוקם צבא, וזכות גדולה היא ליטול חלק במצווה הגדולה של השרות בו.
פרשת השבוע פותחת את הפתח הגדול לקיומה של כהונה רוחנית, וזה חלק בלתי נפרד מהמבנה של עם בישראל - רק בזהירות.
