חיפוש

הרב יובל שרלו

שאלה

שבוע טוב, בעוד כשבוע חברה טובה מאד שלי, שאינה שומרת תורה ומצוות, מתחתנת עם בן זוגה בעשור האחרון. הם יערכו חופה עם רב רפורמי, ובכללי כל הטקס נתון מאד לפרשנות שלהם, ועם זאת יעשו את מה שצריך כדי שיהיה תוקף יהודי לחתונה. הם כתבו לעצמם כתובה ובחרו שלושה אנשים קרובים שיחתמו עליה, במעמד החופה. חברתי שאלה אותי אם אני מסכימה לחתום על הכתובה שלהם. מבחינתי יש כאן שתי שאלות אותן אני שואלת: האם יש לכך איזשהו איסור הלכתי? האם זה עובר איזשהו קו במובן ההלכתי? אני משתדלת בכל מאדי ללכת בתוך גדרי ההלכה (כמובן שזה מושג רחב מאד), ואם כך הדבר, התשובה ברורה מבחינתי. ושאלה שנייה היא מראית עין (שהיא רלוונטית רק אם התשובה לשאלה הראשונה היא שאין בעיה הלכתית). הכוונה היא שהחתימה תיעשה במעמד החופה, מול כלל האורחים. אשתף במחשבותי, ואולי זה יעזור להבין את מקומי. השאלה הגדולה עליה אני חושבת זה - האם מעשה זה ירחיק או יקרב גאולה. בעיקר במחלוקות הגדולות שצפו בזמן האחרון, האם לראות אישה במראה יהודי דתי חד משמעי חותמת על מסמך כזה - זה מקרב, מאחד, מרחיק? אשמח לשמוע מהרב על המקום ההלכתי בנושא זה וכן את דעתו. תודה רבה על פעלך, עמית.

תשובה

שלום וברכה


אפתח ברצון המבורך שלך כי לחברתך יהיו חיים טובים ומאושרים. אכן, כך צריך להיות, וטוב לנו לרצות בטובת אנשים.

ברם, אין לנו עניין להיות שותפים בדבר מה שמהווה חיקוי לחתונה, ופוגע באמונות היסוד שלנו, בדבר הדרך בה יש להקים בית כדת משה וישראל.

בשל כך, אנחנו לא נוטלים חלק בחתונות רפורמיות, או בכל אירוע שהוא חלק ממאבק בדרכה של ההלכה. יש שימצאו הגדרות הלכתיות לאיסור זה, אולם מדובר בדבר מה שהוא הרבה יותר בסיסי מההלכה – נאמנות לדרכנו, והימנעות מלקיחת חלק במה שהוא מבקש לחולל בה שמות.

אינני מאמין בקרוב גאולה בדרך זו. אין עניין בגאולה אם היא מחייבת את האדם להתכחש לאמונתו.


כל טוב ויישר כוח