חיפוש

הרב יובל שרלו

שאלה

שלום וברכה, אינני מצליח להבין את משמעות התורה ואת המטרה בקיום המצוות ושמירת ההלכה, אני מחפש תשובות בהרבה מאוד ספרים ולומד הרבה אמונה אך קשה לי עם התשובות שניתנות. אני מאמין שיש בורא לעולם ויש ישות אלוהית, אך לא מצליח להבין למה היא נתנה לנו את התורה ומה מחייב אותנו אליה. אם ההתורה היא הדרך הנכונה לחיות וה' מכוון אותנו דרכה לדרך חיים האידאלית בעולם אני מקבל זאת ורואה בהמון מצוות משמעות וערך (לדוגמא נטילת ידיים לפני אכילת לחם היא מלמדת אותנו להודות למי שיצר את הלחם, הכרת תודה ובנוסף היא עוזרת לחינוך ערך הנקיון וההגיינה). מתוך ההבנה שהמצוות ניתנו לנו כדי להורות לנו דרך חיים אני מצליח להבין את משמעות שמירה וקיום התורה ומצליח להתחבר לתורה. (אם זאת שיש הרבה מצוות שאני לא רואה בהם ערך כמו מצוות בין אדם למקום, זה סתם לעבוד את ה', אני לא רואה כאן משמעות מסוימת. בנוסף אני חושב שאפשר גם לחיות חיים טובים עם הרבה חסד ואושר ועם הרבה עזרה ואכפתיות לזולת גם בלי הדרכת התורה, בעזרת המוסר הפנימי שטבוע באדם. יש המון חילוניים אשר כל עולמם חסד והם עושים טוב אבל בשבת הם נוסעים לים והם לא מודרכים על ידי התורה והלוואי ששומרי תורה היו חיים כמוהם). אך זאת אינה ההגדרה והתשובה שמצאתי, התשובה לפי מה שלמדתי וקראתי היא שמטרת החיים היא ''להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו'' ודרך המצוות אנחנו דבקים בה' ומתקרבים אליו ועובדים אותו ויראים ממנו. זה תמוה לי, אז מה שאלוקים ברא את העולם? למה זה מחייב אותי לעבוד אותו ולקיים ולעשות כל מה שהוא ציווה אותי? אם זה אומר לחיות בצורה טובה ונכונה - קיום מצוות שמובן לי משמעותם אז זה מסתדר לי, אבל סתם לעבוד את ה' ולהדבק בו אני לא מבין את הערך, לא מבין את כל הקדושה והיראה של להתקרב לה' ולעובדו באמת, אני לא מצליח להבין למה צריך את כל הנסיון להרגיש קטן יחסית לה', הוא יצר את העולם, אז מה? למה הוא כזה קדוש שצריך להיות כנועים לו? אם כל המשמעות שבאנו לעולם היא לעשות טוב ושהתורה תכוון אותנו לכך אז מדוע כל הזמן משתמשים בביטויים יראת ה', לשם שמיים, המטרה היא לעשות טוב וחסד, מה הקשר לכבוד ה' ולמענו?

תשובה

שלום וברכה


אתה בוודאי תבין היטב את התחושה העולה בי – כאילו ביקש ממני אדם "למדני את כל התורה כולה על רגל אחת". שהלוא השאלות המצוינות שלך אכן עוסקות בכל התורה כולה, ומציפות נושאים שונים ומגוונים. אנסה לפתוח בכמה ראשי פרקים, ואם תרצה להמשיך – אשמח.

סביר מאוד להניח כי התורה העשירה בסיפורים ובמצוות – ניתנה לנו מסיבות רבות. לא אחת. יש בה הנהגה ראויה בענייני מוסר וצדק; יש בה סולם לטיפוס לדבקות בא-לוהים; יש בה עניינים הנוגעים לדרכי האכילה הראויה וכדו'. מדובר אפוא בשפע גדול של עקרונו ומטרות שיש בה.

אין ספק שחלק מהדברים ניתן לחיות, באופן כללי, גם בלי התורה. התורה עצמה מעידה על כך, שהלוא בחומש בראשית וחצי שמות עוד לא ניתנה תורה, ואף על פי כן היא עוסקת בהרבה מאוד עניינים של חסד, אושר, צדק, עזרה ואיכפתיות לזולת, מוסר פנימי וכדו'. תרומת התורה במצוות השכליות היא בעיקר בשני כיוונים: ראשון בהם הוא עצם הגברת המוטיבציה להיות כאלה, בשל העובדה שהקב"ה עומד מאחוריהם; שני בהם הוא גם להדריך מה נחשב כ"טוב", שכן הרבה דברים עלולים להיחשב בעיני הבריות כטובים או לגיטימיים – והתורה אוסרת אותם, וכן להיפך.

בחלק של מצוות שבין אדם למקום אכן בולטת הרבה יותר הדבקות בריבונו של עולם. היא מוציאה אותנו מהבועה האנושית שבה אנו חיים בלעדיה, ומכניסה אותנו לעולם של קדושה, טהרה וכדו'. לא הקב"ה זקוק לכך – אנחנו אלה שנקראים לטפס למעלה, ולהפוך את המציאות הזו כבסיס לקשר שבין אלוהים ואדם. על כן אנחנו מברכים על כך, ומודים לקב"ה "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו".

כך נפתח המסע לתשובה לשאלותיך.


כל טוב