השגחה פרטית והשגחה כללית

שאלה

שלום הרב, באיש ההלכה (ח"ב) בפרק "ההשגחה האלקית ויצירת האדם" מזכיר הרב סולובייציק את הבעיה שהרמב"ם מצא את עצמו בו, שמצד אחד החזיק בהשקפת אריסטו ש"ההוויה האמתית והנאמנה טוויה רק במסכת הצורה - המושגים הכלליים, ותחום הפרטיות המושרש בחומר אינו זוכה לשום ישות גמורה," אבל מצד שני "הכריזה ההלכה על השארת הנפש האינדיבידואלית." הגרי"ד אומר שהתשובה לבעיה זו זהה עם התשובה בנוגע להשגחה פרטית, ומביא יסודו של הרמב"ם שאפשר לאדם לזכות להשגחה פרטית. ומאריך הגרי"ד שם. לא הבנתי איך הגרי"ד מיישב את הקושי. להגיד כי "אדם שאני" כי הוא בעל בחירה ולכן למרות שהוא אדם פרטי ואינדיבידואלי הוא זוכה להשגחה פרטית ולהשארות הנפש לכאורה אינו מיישב את השאלה אלא רק מדגישה, סו"ס לכאורה דבר זה שהבעל בחירה/יוצר זוכה להשגחה והשארות סותר את היסוד שהמושגים הכלליים הם ורק הם שקיימים לעולם ולא הפרטים החומריים והמקריים. תודה רבה