חיפוש

הרב יובל שרלו

שאלה

לכבוד הרב הגאון שליט"א, שלום. בגמרא יומא דף פ"ד, "ר' יוחנן חש בצפידנא אזל גבה דההיא מטרוניתא עבדא ליה מלתא חמשא ומעלי שבתא אמר לה בשבת מאי אמרה ליה לא צריכת אי מצטריכנא מאי אמרה ליה אישתבע לי דלא מגלית אישתבע לאלהא דישראל לא מגלינא נפק דרשה בפירקא והא אישתבע לה לאלהא דישראל לא מגלינא הא לעמו ישראל מגלינא והא איכא חלול השם דמגלי לה מעיקרא מאי עבדא ליה." (פירוש רש"י: והאיכא חלול השם, שהיא סבורה שעבר על שבועתו. דמגלי לה מעיקרא, מההיא שעתא גלי לה לא נשבעתי לך כי כך אמרתי.) וקשה לי האטו אין בזה משום חילול שם שמים שיאמרו הגוים שבני ישראל ערמומים ותחבלניים? ועוד, התינח איסור חילול השם, מה עם גבינת דעת, שהוא אסור אפי' לגנוב דעת הנכרים, והרי כאן לכאורה גנב דעתה של המטרוניתא? בתודה רבה, אברהם הכהן

תשובה

שלום וברכה


אין לי תשובה טובה לשאלה זו.

אני מכיר פירושים רבים, ואף על פי כן, הם לא מתיישבים היטב על הלב.

אני מקרב לעצמי את הדברים אל השכל בהבנה שמדובר כאן גם בפגם מוסרי כבד של המטרוניתא: יש בידה לטפל בבני אדם, והיא שומרת את הסוד המקצועי לעצמה. בגמרא זה הבסיס לטיעון ש״הטוב ברופאים - לגיהנום״, וזה מזכיר גם את המשניות בסוף פרק שלישי של מסכת יומא:

״וְאֵלּוּ לִגְנַאי, שֶׁל בֵּית גַּרְמוּ לֹא רָצוּ לְלַמֵּד עַל מַעֲשֵׂה לֶחֶם הַפָּנִים. שֶׁל בֵּית אַבְטִינָס לֹא רָצוּ לְלַמֵּד עַל מַעֲשֵׂה הַקְּטֹרֶת. הֻגְרַס בֶּן לֵוִי הָיָה יוֹדֵעַ פֶּרֶק בַּשִּׁיר וְלֹא רָצָה לְלַמֵּד. בֶּן קַמְצָר לֹא רָצָה לְלַמֵּד עַל מַעֲשֵׂה הַכְּתָב. עַל הָרִאשׁוֹנִים נֶאֱמַר (משלי י), זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה. וְעַל אֵלּוּ נֶאֱמַר (שם) וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב״.

אם אכן זה כך, מדובר אפוא במצב של ״עם נבר תתבר״, וממילא בעיית גניבת הדעת נדחית מפני המציאות הזו.


כל טוב ויישר כוח