מה משמעות הנר בהופעותיו השונות בתורה ובהלכה? מה הייחוד שלו מתשמישי מצווה אחרים? ומה ההבדלים בין הנרות אותם אנו מכירים?
שאלה: האם מותר לכתחילה לעבוד בשבת במלאכה שלא כרוך בה חילול שבת, כגון מלצרות, כאשר השכר ניתן בהבלעה על פי דין?
האם מותר יהיה לכתחילה לנהל עולם של חיישנים בשבת, כאשר אדם ייכנס לחדר ויותר לו גם ליהנות מהדלקת האור? שנית, אף אם לכתחילה נאסור, האם בדיעבד תורשה ההליכה במקום בו יש גלאי, כאשר אין כוונה לפעולה האסורה?
ישיבת אורות שאול מזמינה את הציבור לערב לימוד לקראת חנוכה לע"נ אהרון ג'ואג'תי ז"ל.
בירור יסודות חזקת הגוף וחזקת הדין
"מאמר זה אפוא אינו הצעה נוספת לסידור השיטות בסוגיה. אני מתכוון להתבונן בסוגיה זו "מלמעלה", ולעסוק באופק שסוגיה זו מאפשרת. בדרכה של תורת ארץ ישראל הצומחת מתוך פרטי הסוגיה, אראה שאפילו סוגיה משפטית זו חושפת עולם רוחני רחב אופק, וזאת עוד לפני הכניסה לתורת הסוד המאפשרת להוביל את הסוגיה לגובהי שמים. יסודות רבים מהלימוד של בית המדרש נמצאים בסוגיה זו, והמטרה היא אפוא לעסוק ביסודות אלו ובמרחב הגדול שהם יוצרים."
כמעט כל הטעמים לתקנה זו התבטלו, ולכן תקנה זו התבטלה. מנגד בימינו אנו מקיימים כמה וכמה תקנות חכמים שאף שטעמן בטל הן לא התבטלו. במאמר זה ארצה לברר את תוקפן של תקנות חכמים וגזירותיהם, מתי אפשר לבטלם ומתי אי אפשר.
המאמר לא יעסוק בשאלה "כיצד מתבצע גיור הקטנים", אלא בשאלה מדוע להשתמש בו, כלומר מהיכן נובעת המוטיבציה של חז"ל לגייר קטנים. מטרת המאמר לגלות את תפיסות העומק מאחורי המנגנונים ההלכתיים של הגיור.
במסכת כתובות תיקנו חז"ל תקנות ליום החתונה. מה חז"ל רצו ללמד אותנו על היום המשמעותי הזה? האם הם ניסו להנחות את החתן והכלה בתחילת דרכם? מה המגמות שלהם ביום החתונה, ומה הם היו אומרים על החתונה המודרנית? דרך העיון בתקנות חז"ל בתחילת מסכת כתובות ננסה לראות מה הם הנחו אותנו, במה הם חידשו בתקופתם, ואם היום אנחנו עורכים חתונות בהקשבה למגמותיהם.
הגמרא במסכת כתובות ז: עוסקת במקור החיוב למניין ברכת חתנים. ברכת חתנים היא שבע הברכות שאנו נוהגים לברך בשעת החופה, כפי שמסבירה הגמרא בדף ח. תחילה נעבור על השקלא וטריא בסוגיה, ובהמשך ניכנס לעומקם של דברים.
