בחלקו השני של הפרק המחבר לא מקונן רק על צער עם ישראל וירושלים הנחרבת אלא על שמחת הגויים. הרב שרלו טוען כי היה ביכולתו של צדקיהו להביא למצב של ישיבה בצל הגויים אילו היה מקבל את מדיניות ירמיהו ונכנע בפני
פרק ה' הינו פרק יוצא דופן, הן במחינה מבנית והן מבחינה תוכנית. אנו רואים כי הוא לא מסודר על פי סדר הא' ב'. כמו כן הוא איננו נפתח במילה איכה אלא בפניה אל הקב"ה. מבחינה תוכנית תיאורי הצער והחורבן לא מהווים עוד קינה
הרב יובל שרלו מתחיל את סדרת השיעורים על מגילת איכה, כהכנה לימי בין המצרים. הרב שרלו נותן מבוא כללי למגילה וכן מתחיל בלימוד פרק ג' המתאר את חוויותיו האישיות של המחבר. מי הוא, ממה הוא סובל ואיך הוא מתמודד עם המצוקה?
הרב יובל שרלו ממשיך את לימוד פרק ג' במגילת איכה. מהו המהפך שעובר המחבר- איזה שינוי קיומי מתחולל בתוכו? מה מוביל את המחבר לכזה מהפך?
הרב יובל שרלו מלמד את סוף פרק ג'. למה חוזר המחבר לעסוק בחוויתו האישית? מה מבטאים המעברים בין עיסוק אישי לעיסוק לאומי? האם הקריאה לתשובה מבטאת את השיח בעם? מה מוביל את הנביא חזרה לקריאה ותפילה אל ה'?
הרב יובל שרלו מתחיל את לימוד פרק א' במגילת איכה. המחבר מדמה את ירושלים לאלמנה? למה דווקא לאלמנה? למה המחבר מדבר על ירושלים ולא על עם ישראל?
הרב יובל שרלו מלמד סוף פרק א' במגילת איכה. למה המחבר עובר מגוף שלישי לגוף ראשון? איך ייתכן שבקינה מופיעות תפיסות שונות ומנוגדות- ביחס לחורבן, לחטא, ולקב"ה? מה עיקר הכאב בחורבן?
